מחצית השקל על אורח חיים תרפח:יב

(ס"ק יב) קורא בלא ברכה. וכן הסכים הפר"ת ודלא כט"ז ס"ק ט' אבל מ"ש הט"ז שם דמ"ש רמ"א בסעיף ז' מיהו אם נזדמן לו כו' וחוזר וקורא אותה בי"ד כו' שר"ל שבי"ד מברך על הקריאה. בזה גם הפר"ח מסכים הואיל וקורא עכשיו בזמנו ראוי לברך ע"ש:

ודע שכ' הפר"ח בסי' זה דאין לטלטל המגלה בשבת. ואייתי ראיה מדאי' בגיטין דף סמ"ך ע"א דספר שכתובים בו הפטרת אין קורין בו. משום דצריכים לכתוב כל הנביאים שלימים. (אלא דעכשיו הותר' משום עת לעשות ועיין במ"א ר"ס רפ"ד) ומה"ט אמרי' התם דאין מטלטלים אותן בשבת. וס"ל לפר"ח ה"ה מגלה כיון דאין קורין בו. אין מטלטלים אותה. ומזה נשתרבב המנהג לדידן כשחל פורים ביום א' להביא המגלה לבה"כ מע"ש. דס"ל דבשבת אסור לטלטלה כמ"ש הפר"ח. ואני בעניי לא זכיתי להבין דברי הפר"ח. דמה ענין מגלה לס' הפטרת. בשלמא הפטרה דאין קורין בו בשבת כלל. ואיננה ראוי לשום דבר דהא א"א ללמוד ממנו וגם אין תורת כלי עליו לכך אין מטלטלים אותה. אבל מגל' ניהו דאין קורין בו בשבת לצאת בקריאה זו מ"מ הלא שואלים ודורשים בה ולמה תגרע מגלה משאר ספרי הנביאים. ואף לדעת הפר"ח י"ל דוקא לדידהו כשחל יום ט"ו בשבת. דזמן קריאה הוא ואעפ"כ אין קורין בו. משא"כ לדידן כשחל י"ד ביום א' ושבת הוא י"ג אדר ואינו זמן קריאה כלל ודאי יש למגלה דין כל הכתובים ונביאים. וא"כ בכל השבתות השנה יהיה אסור לטלטל מגלה וזה ודאי לא יעלה על הדעת ומה בין שבת י"ג אדר לשאר שבתות. אמנם יש זהירות להביאו לבה"כ מע"ש דאם יביאנו בשבת לעת ערב הו"ל כאלו מכין לחול וכמ"ש מ"א בסי' תרס"ז בשם מהרי"ל דאין לחפש הס"ת משבת לי"ט ע"ש. אלא דלפ"ז אין להביא בשבת לעת ערב סידור התפלה להתפלל בה בליל מ"ש. ואם נאמ' דראוי לקרות בו מעט מבע"י ה"ה די"ל כן במגלה דיש ללמוד הימנה קצת ביום ורפיא בידי: