מחצית השקל על אורח חיים תרעא:ו

(ס"ק ו) למטה מיו"ד נ"ל דאם דר כו' דהא טעמ' דבעי' למעלה מג' כתב בטור דלמטה הוי כארעא סמיכת' ואינו ניכר שהודלק במתכוין וליכא פרסומי ניס'. וכן בעי' למטה מיו"ד דאין דרך נר שמדליק לצורכו להניחו למטה מיו"ד דעיקר תשמיש הוא למעלה ואיכא פרסום דנמצוה הודלק. ולפ"ז כתב בהר"י בשם מרדכי דלדידן דמדליקין בפנים מותר להניחו למעלה מיו"ד כיון דבלא"ה ליכא הכירא כ"א לבני בית והם יודעים שהודלק למצוה. אלא דפוסקים כתבו דמ"מ גם לדידן אין לשנות ממה שנהגו כשהיו מדליקים בחוץ. וא"כ כשדר בעליה ומניחה בחלון אף שגבוה יותר מיו"ד מ"מ עדיף טפי להניחה שם דעכ"פ איכא קצת היכר לבני ר"ה. ממה שיניחנה במקום אחר למטה מיו"ד ולא היכר כלל לבני ר"ה. וגם בזמן הש"ס אי היה דר בעליה א"א לו להדליק מצד הדין כ"א בחלון ולא במקום אחר ודאי אפי' גבוה חלון יותר מי' שפיר דמי ומ"מ ודאי אי יש לו ב' חלונות א' למעלה מיו"ד וא' למטה מיו"ד ודאי יניחנה בחלון של מטה מיו"ד. וכתב פר"ח וז"ל דבר ברור הוא שאם החלון הוא למעל מך' אמה שמניחו על פתח ביתו עכ"ל וכ' אמה ודאי מודדין מקרקע רה"ר ולא מקרקע הבית דהא טעמא דלמעלה מך' לא יצא דלא שלטה ביה עינ'. ובעי' שישלוט בו עין בני ר"ה. ומיהו לדידן דעיקר הכיר' לבני הבית סגי אי הוה למטה מך' מקרקע הבית מ"מ אפשר גם לדידן בגבוה חלון יותר מך' מקרקע ר"ה עדיף טפי להניחו סמוך ובטפח הסמוך למזוזה כיון דלמעלה מכ' ליכא היכרא לבני ר"ה ולבני הבית עדיף היכרא דידהו סמוך לפתח ומה שנוהגים עתה להניחו למעלה מיו"ד אפי' אינו בחלון כתב בס' א"ר דסמכי' על המרדכי הנ"ל דלדידן דמדליקים מבפנים אין קפידא וע"ש מ"ש בשם ס' צ"ל: