מחצית השקל על אורח חיים תרעא:ה

(ס"ק ה) וצריך כו' פי' הר"ן כו' ומזה יצא המנהג כו' כמ"ש רמ"א כו' לכאורה אדרבא בתשובת רמ"א משמע להיפך דהשואל רצה לדייק מדברי הר"ן דאם אינו מדליק על השלחן א"צ לנר אחר אלא שרמ"א דחה דהר"ן דמשמע מדבריו דדוקא כשמדליק על השלחן צריך לנר אחר. היינו לפי המנהג בימי הש"ס שהיו מדליקי' בחוץ על פתחו אז א"צ לנר אחר. אבל לדידן דמדליקים בפנים אפי' מדליק סמוך לפתח מ"מ איכא למיחש שמא ישתמש לאור נר חנוכה ולכן א"ש מנהגנו שמניחי' שמש אפי' מדליק אצל הפתח אפי' לדעת הר"ן עכת"ד. מ"מ מבואר מזה דאין מדברי הר"ן ראיה להמנהג. אלא אדרבא צריך ליישב לפי המנהג דברי הר"ן שלא יסתרו דבריו המנהג. ואיך כתב מ"א דמדברי הר"ן יצא המנהג ואולי א"ל דוקא לפי מה שהי' גרסת השואל בר"ן שהעתיק דברי הר"ן וז"ל אהא דאמר רבא על מאי דאמרי' ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו. וצריך נר אחר להשתמש לאורה כתב הר"ן ניהו דרבא מודה דאסור להשתמש לאורה וכיון שכן פשיטא דצריך הכא נר אחר. ה"ק דאע"ג כו' דמניחו על שלחנו ע"כ משתמש לאורה משום הכי צריך נר אחרת לעשות הכיר' עכ"ל. ומלשון שכתב הר"ן משום הכי כו' משמע קצת כדעת השואל דוקא במניחו על שלחנו דע"כ משתמש לאורה. גם רמ"א הוצרך להשיב לחלק בין מדליק בפני' או בחוץ. אבל לפי הגרסא שהביא מ"א מדברי הר"ן וכ"ה הגרס' בר"ן שלפנינו ע"כ משתמש לאורה אפ"ה כו' מדכתב ל' אפ"ה משמע דכ"ש אם אינו מדליקו על שלחנו דאפשר שלא ישתמש לאורה פשיטא שצריך נר אחר שלא יבא להשתמש לאורה. ולפ"ז צ"ב מה שסיים מ"א כמ"ש רמ"א בתשובה. דעכ"פ בתשובה לא משמע כן: