מחצית השקל על אורח חיים תרנא:ט

(ס"ק ט) ואם היפך יצא משמע אפילו מי שאינו איטר כו'. לא מלשון הש"ע משמע כן אדרבא בש"ע משמע קצת להיפך דקאי דוקא על איטר כיון דלדעת הרב"י באיטר אזלינן בתר ימין דעלמא. לכן אף ע"ג דהמנהג דאזלינן בתר ימין דידיה מ"מ אם היפך יצא דסמכינן על דעת הרב"י. משא"כ מי שאינו איטר והיפך אפי' דיעבד לא יצא דאין מי לסמוך עניו. וכן פי' הט"ז דעת רמ"א אלא כוונת מ"א דבכל בו הובא בד"מ שממנו דין היפוך. שם מבואר דאפי' מי שאינו אטר אם היפך יצא:

אמרי' כשהפכו. אהא דתנן התם רבי יוסי אומר י"ט ראשון של חג שחל בשבת. ושכח והוציא לולב לר"ה פטור מפני שטעה בדבר מצוה. שרצה לקיים מצות לולב. וס"ל טעה בדבר מצוה פטור. ופריך הש"ס והא מדאגבהה נפיק וקיים מצות נטילת לולב וא"כ תו לא מיקרי טעה בדבר מצוה. ואמאי פטור. ומשני אביי דמיירי כשהפכו דעדיין לא יצא ידי מצוה. ופירש"י שהפכו שהפך העליון למטה ומקום האגד למעלה וכיון שנטלן שלא כדרך גדילתן לא יצא. אבל מ"א הביא בשם מ"ב בשם ר"ח שפי' הפכו שנטל הלולב בשמאל כו' וא"כ לשיטת מ"ב בשם ר"ח אם היפך ונטל אתרוג בימין ולולב בשמאל לא יצא. ולפירש"י אע"ג שפי' כשהפכו בענין אחר י"ל מ"מ לדינא מודה לדעת מ"ב בשם ר"ח. לכן עכ"פ אע"פ שבכלבו מבואר דיצא כנ"ל מ"מ לצאת גם לדעת מ"ב בשם ר"ח יטלנו שנית לולב בימין כו' בלי ברכה: