מחצית השקל על אורח חיים תרמט:יג

(ס"ק יג) יצא מיום כו' אף ע"ג שאסור באכילה ובהנאה. ר"ל ניהו דמצוה לאו ליהנות ניתנו. ואין בזה במה שמקיים בו המצוה משום איסור הנאה דלאו הנאה מיקרי וגם ל"ל כתותי מכתת שעורי' דהא אינו עומד לשרפה דהא י"ל תקנה ע"י שיבטלו גוי אלא מ"מ כיון דאין בו היתר אכילה ולא דין ממון לא מיקרי לכם כמ"ש לקמן בסעיף קטן ך' ע"ז כתב מ"א מ"מ כיון שאם נתבטל כו' כדאיתא בגמ' גבי דמאי ר"ל דהא מה"ט אתרוג של דמאי כשר כדאיתא במשנה אפי' למ"ד דבעינן דוקא היתר אכילה מ"מ הואיל ואי בעי מפקיר נכסיה וחזו ליה דהא תנן מאכילים את העניים דמאי. וא"כ ה"ה הכא כיון דאפשר לבוא לידי היתר אכילה ע"י ביטול גוי מיקרי יש לו היתר אכילה אע"ג דלכאורה יש לחלק לדהכא ובין דמאי. דבדמאי בידו להפקיר נכסיו אבל הכא אין בידו לבטל. ומ"מ י"ל דגם הכא מיקרי שהדבר בידו דהא אפשר לישראל לכוף לגוי קטן היודע בטיב ע"ז שיבטלו בע"כ דהוי ביטול וכמ"ש בי"ד סי' קמ"ו ס"ה: