מחצית השקל על אורח חיים תרמח:כב

(ס"ק כב) כבוש בחומץ כו' דבחומץ אפי' לא שהה אלא כדי שירתיח הוי כמבושל. ע' סי' תע"ג ס"ק י"ד וסי' תקך"ז ס"ק ג' ובספר א"ר כתב וז"ל וצ"ע דהא מסקו הש"ך ופר"ח בי"ד ר"ס ק"ה דאף בחומץ בעי' מעת לעת ושכן ס"ל להטור כו' עכ"ל ולענ"ד אשתמיט מיני' דברי מ"א בסי' תמ"ז ס"ק ך"ח שכתב וז"ל ולכן אם עמד בכלי חמץ כו' כדי שיתנו מים ע"ה וירתיח אסור מדינא כמ"ש בי"ד סי' ק"ה ואף שהש"ך כתב שם דגם בחומץ בעי' מעל"ע. אין להקל נגד הש"ע דהא במשנה כו' ואע"ג דבסי' ק"ד כתב דגם בחומץ בעי' מעל"ע צ"ל דמיירי בחומץ שאינו חזק כ"כ וכ"מ מפירש"י ותו' שם דמיירי בחומץ שכר וה"ה בחומץ יין שאינו חזק כ"כ כו' עכ"ל מ"א. וא"כ א"ש ואזיל מ"א לשיטתיה דהסכים לדעת הש"ע בי"ד סי' ק"ה דלא כש"ך ופר"ח ואע"ג דסתם מ"א פה ולא כתב דמיירי בחומץ יין החזק דוקא. ז"א קושיא. דהא גם בש"ע י"ד סי' ק"ה כתב סתם חומץ. ואפ"ה פירשו מ"א דמיירי בחומץ יין החזק. כי כן הוא סתם חומץ שהזכירו הפוסקים ברוב המקומות:

ודע דמטעם איסור כבוש חלק הט"ז בס"ק י"ז על הב"ח שכתב על מ"ש רמ"א בר"ס זה ואתרוג שהוא משנה שעברה וודאי יבש הוא ופסול. ולא מהני בדיקות העברת מחט עם חוט מ"מ ראה הב"ח שטומני' האתרוג בדבש דבהכי מתקיים בו הלחלוחית ואז מהני העברת מחט עם חוט. והט"ז פוסלו מטעם כבוש. וליישב דעת הב"ח צ"ל דמיירי שטומנין בדבש קרוש. ובקרוש לא אמרינן כבוש כמבושל. כמ"ש בי"ד ס"ק ק"ד בעכבר בשומן קרוש: