מחצית השקל על אורח חיים תרמו:א

מ"א פסולים כו' דע דמ"ש בש"ע הדס שנקטם כו' בסעיף יו"ד הביא מחלוקת בזה וכמ"ש ט"ז. אלא שגם בסעיף יו"ד דעה א' מכשרת בנקטם. וידוע דרכו של הרב"י שדעה א' היא העיקרת בעיניו וכמו שסתם פה דכשר. ומאי שכפל הרב"י הדין פה ובסעי' יו"ד היינו דהכא העתיק לשון הרמב"ם ובסעיף יו"ד רצה להביא מחלוקת ביבש ראשו. וזה תלוי בדין נקטם ראשו לכן הביא שם שוב דין נקטם והביא מחלוקת הפוסקים וכן דרכו לפעמים בש"ע:

וכן מ"ש בש"ע נשרו רוב עליו ונשתיירו ג' כו' הוא דין המוזכר בסעיף ח' ומיירי באסא מצראי שיש בכל קן שבע עלין. אלא שגם בזה העתיק פה לשון הרמב"ם שהעתיק שני הדינים סמוכים זה לזה וכלשון ש"ע:

ודע דדין נקטם הוא מדתנן נקטם ראשו פסול. אלא שהרמב"ם והעומדים בשטתו דחו המשנה מהלכה מדתנן אח"ז ר' טרפון מכשיר אפי' שלשתן קטומים. ופסק שם הש"ס כר"ט דאפי' שלשה בדי ההדס קטומים מ"מ כשר אלא שהרז"ה והראב"ד חולקים ומפרשים דנקטם ראשו דמתני' ושלשתן קטומים דר"ט תרי עניני נינהו הביאו הר"ן (ובמלחמות משמע שמפ' בע"א ממ"ש הר"ן) הובא בט"ז ס"ק א'. וז"ל שדרך ענפי הדס שיוצאים מצדיהן בדים וכן מפסיקים בקני הדס דלא הוי תלתא בחד קנא. וצריך לקטום אותם. ועז"א ר' טרפון אפי' שלשתן קטומים בצדיהן כדי לתקן ההדם כשר. ולא הוי הפסק בין תלתא עלין כו' עכ"ל ור"ל אבל נקטם ראש ההדס מודה ר"ט דפסול וניהו דהרב"י פסק כהפוסקי' שמכשירים נקטם ראשו. מדקי"ל הלכה כר"ט. וע"כ לא ניחא ליה לפרש מ"ש ר"ט שלשתן קטומים כפירוש הרז"ה והראב"ד הנ"ל. מ"מ מ"ש הר"ן על שמם לדבר פשוט שהבדים היוצאים מצדיהן והם מפסיקים כו' וצריך לקטום אותם בזה לא מצאנו מי שחולק שעכ"פ צריך לקטום אותן הבדים והיינו כשהן מפסיקים בקני הדס ומפסיקים בין עלה לחבירו. ואפי' אותן בדים היוצאים הן עצמן יש בהן ג' עלין בחד קנא מ"מ מפסיקים בין העלים שבגוף ועיקרי הבדין. ולצאת בהבדים היוצאים מן הצד א"א שאין בהם שיעור אורך הדם. אבל אם אותן בדים יוצאים בין קן לקן לענ"ד כ"ע מודים דא"צ לקוטמן. וכן משמע לשון הר"ן שכתב שיוצאים מצדיהן כו' והן מפסיקים כו' דלא הוו תלתא בחד קינא עכ"ל אולם אם אין באותן הבדים היוצאים מן הצדדים תלת' בחד קנא נסתפקתי אם צריך לקוטמן: