מחצית השקל על אורח חיים תרמ:ט

(ס"ק ט) דצריך כו' ולראשו ורובו בעי' עכ"פ י"ט פחות חומש דקומת איש היא ג' אמות שהן ח"י טפחים ולפי מאי דס"ד דמ"א הוא עם הראש יצא מהן טפח לצורך הראש נשאר לגוף י"ז טפחים א"כ לראשו ורובו בעי' ט' ומחצה. ועוד מעט יותר ולכן נקט י' טפחיס שהוא מספר שלם. שהוא י"ט פחות חומש ע"פ הכלל כל אמתה בריבוע אמתה ותרי חומשא באלכסונ'. א"כ יש באלכסון נוסף על ז' טפחים י"ד חומשין והם ג' טפחים פחות חומש. ובצירוף ז' הטפחים הם ט' טפחים וד' חומשין:

ורגליו חוץ לסכה. אע"ג דתחלת האלכסון בקרן זויות וכן הסוף הוא קצר מאד (וכל כמה שאין במשך האלכסון חצי טפח אין ברחבו טפח) וא"א שיניח שם ראשו אפי' קצתו. וכן בסוף קצת גופו. מ"מ קצת יוכל לכפוף את עצמו ואין זה מצטער דכן דרך בני אדם לישן תוך מטתו במקום מירווח קצת כפוף. אבל עיינתי בת"ה גופיה לא כתב כלשון שהביא מ"א בשמו אלא כסוף דברי מ"א. ר"ל דוקא ר' יוסף כו' מדהוצרך רש"י להביא ראיה לדברי ר"י שאמר דאנינ' דעתאי. אע"כ שלא הביא ראיה כי אם שהיה ידוע לכל:

משמע מזה כו' ר"ל מדאמרינן דף כ"ו רב שרי לרב אחא לישן בכילה בסוכה משום בקי דהיינו זבובים) ולא א"ל סתם דמותר לישן חוץ לסכה משום בקי וכדאמר לעיל רבא שרי לר"א לישן חוץ לסוכה משום סרחון הקרקע. א"ו כה"ג דאפשר להנצל מן הצער כשישן תחת הכילה. עדיף טפי מלישן חוץ לסכה:

דאיכא מ"ד כו' דהיינו בדף י"א ע"א ס"ל לרבה בריה דר"ה כרבי יהודה דס"ל ר"פ הישן תחת המטה בסכה יצא:

ודע דלפי מ"ש מ"א לולי דמסתפינא לו' דבר חדש הייתי אומר אע"ג שכתב מ"א בסי' תרכ"ז ס"ק ב' בשם אגודה שכתב בשם התוס' שלא יכסה בנסרים קבועים במסמורים אפילו הן פחות מד' טפחים. מפני שהן דירת קבע עכ"ל וכ"ה בתוס סכה דף ב' ע"א ד"ה כי עביד כו' וכתבו הטעם ניהו דבדפנות לא איכפת לן אי עביד להו קבע מ"מ הסכך בעינן דוקא שיהיה עראי ע"ש:

אולם בהג"מי פ"ה מהל' סכה כ' וז"ל מעשה שסיכך ה"ר שמעון גיסו של ר"ת בנסרים שאין בהם ד' טפחים ועשה סכה יפה מאוד כעין כיפה ותקועה במסמורים ופסלה ר"ת משום דמצלת מן הגשמים. אבל השכיבן זה אצל זה כשרה דאינה מצלת מפני הגשמים עכ"ל. הרי דהר"ש הכשירה וגם ר"ת שפסלה לא מפני המסמורים אלא מפני שמגין מפני הגשמים ובזה מבואר המחלוקת כשהסכך עשויה עד שמגין מן הגשמים ר"ס תרל"א. ולכמה דעות היא כשרה. ולפ"ז כשהגשמים יורדים וסוגרים דלתות הגג שקורין שלא"ק מ"מ עדיף טפי לישן או לאכול תוך הסכה אע"ג דהדלתות סגורים מלישן או לאכול חוץ לסוכה. דתחת הדלתות לכמה פוסקים יוצאים מן הדין. והוא נידון דכילה שכתב מ"א פה. ואע"ג שכתב מ"א ס"ס תרכ"ז וז"ל שלא ישב דסד"א כיון שהגביהן וחזר והניחן ה"ל כמפקפק נסרים והן עצמן לתכשרי קמ"ל דזה לא מיקרי מעשה דלא נתכוין להניחם לשם צל עכ"ל מ"א. והא היכי דלא הניחן לשם צל לכ"ע פסול. ועסי' תרל"ה. מ"מ י"ל דבעת שיסגור הדלתות יתכוין בסגירה לשם צל. וגם בלבוש ס"ס תרכ"ו כתב דאותן הדלתות מתחלתן נעשו לשם צל. אלא פסולין משום שאין הגשמים יכולים לירד לתוך הסכה ע"ש:

ואם כן אף על גב דיש שני טעמים לפוסלו כה"ג. חדא כמ"ש האגודה בשם התוס' דהסכך בעינן שיהיה עראי. וטעם שני כמ"ש ר"ת והלבוש דאין הגשמים יכולים לירד לתוכו מ"מ לכל טעם יש דעה א' דמכשיר כה"ג כנ"ל אם כן עדיף טפי תחת הדלתות מלישב חוץ לסכה לגמרי כנלע"ד: