מחצית השקל על אורח חיים תרלט:יז

(ס"ק יז) בשעת כו' גם מ"ש שם (ר"ל בשל"ה) כו' עד בקר שני כו' כ"ש לפי מ"ש בש"ע ס"ס ח' דאפי' לדידן א"צ לברך. לשון מ"א שכתב לפי מ"ש בש"ע אינו מדוקדק אדרב' בש"ע שם כ' דצריך לברך אלא דמ"א כתב שם בשם ב"ח דא"צ לברך. והטעם כיון דקי"ל טלית המיוחד ליום אפי' לבשו בלילה חייב. א"כ אין הלילה הפסק. דהא גם בלילה חייב. והיינו לדעת הרא"ש דס"ל הכי בסי' י"ז. אבל לדעת הרמב"ם בסי' י"ז דכל מה שלובש בלילה פטור אפי' מיוחד ליום. מודה הב"ח דהלילה הוי הפסק וצריך לברך. וצ"ל דס"ל למ"א דאפי' לדעת הרא"ש הכא עדיף והוי כ"ש מהתם:

הרמב"ם ומ"מ. ודוקא כו' לענ"ד צ"ל ומ"מ כתב ודוקא:

וכ"מ בתוס' די"א הובאו דבריהם בט"ז ס"ק י"ט ע"ש:

ומיד הולך כו' סי' ח' סעיף י"ב דצרך לברך. שכתב שם אם יש לאדם כמה בגדים שמחויבים בציצית ולבשן מברך ברכה א' לכלם. וכתב רמ"א שם אבל אם פשט הראשון קודם שלבש השני. צריך לחזור ולברך על השני. וא"כ ה"ה הכא אעפ"י שבירך על סוכתו. מ"מ כשיצא ממנה ה"ל כאלו פשט הראשוי וכשנכנס לסוכת חבירו. צריך שוב לברך:

אבל הכא ההליכה כו' ר"ל ל"מ אם לא היה דעתו לכנס לסוכת חבירו בשעה שבירך. וודאי צריך לברך אלא אפי' היה דעתו בשעת ברכה שיכנס לסוכת חברו. מ"מ צריך לברך דההליכה הוי הפסק. מה שאין מברכים כו' משא"כ בסכה. ר"ל אע"ג דג"כ אין חייב לאכול בסכה כ"א ליל א' כמו בפסח. מ"מ כל חג הסוכות צ"ל ביתו עראי וסוכתו קבע: