מחצית השקל על אורח חיים תרלב:ב

(ס"ק ב) הסכך כו' אעפ"י שאינו נמשך כו'. ר"ל אינו מרוחק ברוחב:

כיון דהגובה כו' לא אמרי' חביט ולבוד להחמיר ר"ל תחל' היינו צ"ל חביט רמי כדלעיל סי' תרל"א סעיף ה'. ועי"ז הוי כאלו הגג מונח למט'. ואח"ז היינו צ"ל לבוד הגג עם הקורה ולחומרא לא אמרי' תרתי ניהו דלבוד להחמיר ס"ל למ"א בסי' תק"ב וכן בס"ס זה דאמרי' דלא כרמ"א אבל חבוט ולבוד להדדי להחמיר מודה דלא אמרי'. ועיין מ"ש הר"ן על פלוגתא שבדף י"א ע"א דפליגי ר"א ורבינא וכ"ע ס"ל אם הי' בסכה אויר ג"ט ומיעטו בסכך פסול דכשר'. דהא אין בסכך פסול שיעור לפסול. וכן אין באויר שיעור לפסלו דהא לא נשאר אויר ג' טפחים ואמרי' לבוד. וכ"ז אם כה"ג הוי מן הצד. אבל אי הוי כה"ג באמצע סכך פליגי א"א לבוד באמצע או לא. והקש' הר"ן למה נקט הפלוגתא בכה"ג שנעש' האויר פחות מג"ט ע"י שמיעט בשפודים ה"ל למנקט כפשוטה. שיש אויר מתחלתו באמצע סכך פחות מג"ט א"א לבוד. ותי' דחדושא אתי לאשמעינן למ"ד אין לבוד באמצע אפי' הי' אויר ג"ט מן הצד ומיעטו ע"י סכך פסול דמודה דאמרי' לבוד היינו דוקא שהניח הסכך הפסול לצד סכך הכשר. ונשאר האויר לצד הדופן כה"ג אמרי' לבוד מן הצד. אבל אם הניח הסכך פסול לצד הדופן לא אמרי' לבוד דה"ל לבוד באמצע. ואע"ג די"ל דאותו סכך פסול המונח לצד הדופן הוי דופן עקומה וא"כ האויר הוא מן הצד וי"ל לבוד. מ"מ תרתי לא אמרי' דופן עקומה וגם לבוד עכת"ד. ובוודאי בזה לא פליגי אמוראי דגם למ"ד דאמרי' לבוד באמצע והכי קי"ל. מ"מ מסתמא מודה דלא אמרי' לבוד ודופן עקומה להדדי. ואע"ג שנרא' מדברי מ"א דהוי אמרי' חביט ולבוד להדדי אי לאו דהוי לחומרא. צריך לחלק בין דופן עקומה ולבוד. לבין חביט ולבוד מ"מ חידוש הוא בעיני שלא הביא הרב"י דברי הר"ן הנ"ל לדינא. דהא לא מצינו בפוסקים חולק על הר"ן. וגם י"ל ראיה מן הש"ס כנ"ל. ואף גם אם הרב"י מצא מי שחולק על הר"ן בזה. מ"מ ה"ל עכ"פ מחלוקת בזה. ואולי י"ל כוונות הר"ן דוקא למ"ד אין לבוד באמצע. דא"א לומר לבוד אלא אם נאמר תחלה דופן עקומה ועי"ז הוי לבוד מן הצד כנ"ל כה"ג לא אמרי' כיון דתרווייהו צריכים זה לזה. אבל לדידן דאמרי' לבוד באמצע אמרי' בסכה א' דופן עקומה וגם לבוד אי אותה סכה צריכה לדופן עקומה וגם ללבוד כיון דאין צריכים זה לזה. לכן לא הביא הרב"י דברי הר"ן לדידן. אולם זה ליתא אפי' נאמר סברא זו מ"מ יש נ"מ גם לדידן דלפעמים צ"ל דופן עקומה וגם לבוד וצריכים זה לזה לפי מ"ש מ"א ר"ס זה בשם הר"ן דלא אמרי' דופן עקומה אלא כשהדפנות מגיעות לסכך. א"כ ה"ה כשהדפנות גבוהים עד הסכך. אלא שהסכך מרוחק במשך רוחב הסכה ויש שם אויר דא"א לו' דופן עקומה לדעת הר"ן. אך אם אותו אויר אינו רחב ג"ט י"ל תחלה לבוד והוי כאלו הדפנות מגיעות עד הסכך ואח"ז נאמר דופן עקומה. והם צריכים זה לזה דא"א לומר דופן עקומה אם לא נאמר תחלה לבוד. ומה לי אם צ"ל תחלה לבוד ואח"כ דופן עקומה או להיפך שצ"ל תחלה דופן עקומה ואח"כ לבוד. וכן משכחת כה"ג אם הדפנות מרוחקים מן הסכך פחות מג"ט ויש שם אויר. ג"כ צ"ל תחלה לבוד ואח"כ דופן עקומה א"כ גם לדידן נ"מ בדברי הר"ן דכה"ג לא אמרי' וה"ל להרב"י להביא דברי הר"ן: