מחצית השקל על אורח חיים תרלב:א

(ס"ק א) הכותל כו' מגיעות לסכך. דאם יש אויר מפסיק בין הכותל לסכך איך א"ל דופן עקומ' דהיינו שיחשב הסכך לדופן ויצטרך להדופן. הא אי אפשר לצרפו דהא אויר מפסיק:

ודע כו' ונידון כסכה. וז"ל רש"י שם אהאי ענינא דף י"ד סוף ע"ב דהאי טפח דאבראי מיחשב נמי כסכה דאלו סכך כשר הוי מותר לישן שם ויוצא ידי סכה דאמרינן לקמן פסל היוצא מן הסכ' כה"ג נידון כסכ' עכ"ל רש"י. והוא וזה שנזכר בסי' תרל"א סעיף ו'. ור"ל כמו לענין הכשר אף על גב שדופן האמצעי לא נעשה בשביל מחיצות החיצונות אפ"ה כשר דע"כ (חד) סככה הוא הפנימי והחיצון. ה"ה לענין פסול חשבינן כאלו גם טפח הד' הוא בפנים:

ואם כן לדידיה. ר"ל למהרש"א דמשמע דס"ל אפילו יש שם דופן. מ"מ חשבי' כאלו האי טפח דאבראי הוא מבפנים וה"ל נסר ד"ט מבפנים. ואיכא סכך פסול ד"ט דפוסל בסכה. אלא דהוי מכשירים משום דופן עקומה. כמו בכ"מ היכי דאיכא סכך פסול פחות מד"א. ועל זה הקש' מהרש"א מאי מהני דופן עקומה מכל מקום הסכ' פסול'. דהא חסרי לה הני ג' טפחים של הנסר משיעור סכה. דהא מיירי בסכה קטנה. וא"כ לפי דעת מהרש"א אפי' בגדול' ניהו דאפי' אמרינן דופן עקומ'. מ"מ נשאר שיעור סכה וכשרה מ"מ תחת אותן ג' אסור לישב ולישן כדין דופן עקומה:

ואין ריוח ביניהם. עמ"ש סי' תרכ"ז כו' וכתב שם דלא חשבינן כחדא אף שקבוע במסמורים אם לא שחברן יחד קודם שהניחן על הגג דוקא התם משום שיש ריוח ביניהם. ואף שאין הריוח ג' טפחים משא"כ הכא דאין ריוח ביניהם כלל:

ה"ל כלו סכך כשר. דהא השתא כו' ר"ל דשם פליגי אמוראי בנסרים שרחבן ד' טפחים דפסולים לסכך. אם הפכן על צדיהן והצדדים אין רחבים ד' טפחים אי רשאים לסכך בהן. אי נאמר כיון דאין מן הנסר דסכה רחב ד' טפחים שרי או דלמא נסר שרחב ד' טפחים יש עליו שם סכך פסול. ואפילו אין ממנו בסכה ד' טפחים מכל מקום אסור. מידי דהוי אשפודין של מתכת דאפילו אין רחבים ד' טפחים פסולים. ובעי הש"ס לאותבי' דמאן דאמר דמותר לסכך אם הפכן על צדיהן. מדתניא נתן עליה נסר רחב ד' טפחים אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא שלשה טפחים פסולה. והיכי דמי לאו כה"ג שהפכן על צדיהן והצדדים אין רחבים כ"א ג"ט. אלמא כה"ג פסול. ומשני לעולם הפכן על צדיהן כשר. והב"ע דאנח נסר רחב ד' אפומא דמטללתא והכני' ג"ט לתוך הסכ'. וטפח א' יוצא חוץ לסכה. וע"י דופן עקומה. ואותן ג"ט שם דופן עליהם ולא מצטרפים עם הטפח שיוצא לחוץ לדעת מ"א. א"כ גם אותן ג"ט דין סכך כשר יש להן כיון דאין מן הנסר בסכה כ"א ג"ט. אע"ג דשם דופן עליהם מ"מ סכך כשר הוא. דלא אמרינן דופן עקומה כ"א שלא יצטרף עמו הטפח שיוצא לחוץ וא"כ מצטרף לשיעור הכשר סכה כיון דאין בסכה כ"א ג"ט דהא מותר לסכך כל הסכ' בנסרים רחביס ד"ט אם אינו מכני' מהן לתוך הסכ' כ"א ג"ט מכל נסר דהיינו הפכן על צדיהן ונתיישב בזה קושית מהרש"א דהוצרך לו' דאין שם דופן דאי הוי דופן הית' כשרה אע"ג דמיירי בסכה קטנה כנ"ל:

ואע"ג דקי"ל כו' ר"ל מה בכך ניהו דקושית מהרש"א מיושבת לפי הס"ד כמ"ד הפכן ע"צ כשר א"כ אי הוי שם דופן גם השלש' טפחים יש עליהן שם סכך כשר. אבל לדינא אין נ"מ כיון דקי"ל הפכן ע"צ פסול. וא"כ ניהו אם יש שם דופן אמרי' ע"י דופן עקומה אין טפח היוצא לחוץ מצטרף עם הג"ט שבפנים מ"מ יש על ג"ט שבפנים דין סכך פסול כמו בהפן ע"צ. וא"כ ה"ה בשינדלי"ן כה"ג. מ"מ ה"ל סכך פסול פחות מד"ט. גם למ"ד הפכן ע"צ פסול. אינו פוסל אלא בסיכך כל הסכ' בצדי נסרים זה אצל זה. אבל משום נסר א' שהופך על צדו לא נפסלת הסכ'. דאפי' נאמר שי"ל דין שפודים של ברזל. הא גם השפודים ובכל סכך פסול פחות מד' טפחים בסכה גדולה ישנים תחתיו: