מחצית השקל על אורח חיים תרכא:ד

(ס"ק ד) סדר כו' מה שכ' הע' ש כו' ליישב קושית הרז"ה על הפייטנים שהזכירו בפיוטיהם גם ביום הכפורים ארבע פייסות. והא ביוה"כ לא היה פייס דהא כל עבודת היום צ"ל דוקא בכה"ג. והע"ש יישב דבריהם. וכן התי"ט. והתי"ט ביאר יותר בשם הרמב"ן דגם ביוה"כ הי' ד' פייסות. פיים אחד לתרומת הדשן שלא היתה בכה"ג ב' לדישון מזבח הפנימי והמנורה ג' לקטרת של מזבח הזהב דהיינו מי שיזכה במחתה אבל קטרת שלפני ולפנים תנן נטל מחתה בימינו וכף בשמאלו פייס ד' מי שיושיט האברים לכה"ג והבה"ג זורקן למערכה עכת"ד וע' שם:

ואומרים אנא השם כו' ר"ל מתחיל אנא השם חטאתי (או חטאו בווידוי ג) עויתי כו' אנא בשם כפר כו'. משום שכה"ג. ר"ל מה"ט אין אומרים השם בכנוי דהיינו א"ד כמו שנוהגים כל השנה לפי שכה"ג אמר השם ככתבו לכן אנו מרמזים שגם כה"ג לא היה אומר בכינוי ומה שאומר תחלה השם ואח"כ בשם. ע' הטעם בט"ז ובתי"ט פ"ו משנה ב':

לפני ה' תטהרו כו' וכן לה' חטאת ר"ל אע"ג דכה"ג הי' אומר ג"כ אותן ב' שמות בשם המפורש:

מקרא הוא דקרינן ר"ל דוקא כשאנו אומרים דברי כה"ג צריכים לשנות ולומר השם להורות דכהן גדול לא היה מזכיר השם בכינוי דהיינו א"ד אבל לפני ה' תטהרו וכן לה' חטאת אף דגם כה"ג היה אומרן והיה מזכיר שם המפורש מ"מ כיון דלשנא דקרא נינהו אנו קורין כדרכנו לקרות השם בכינוי כשקורים השם בפסוקים:

כמה בקשות בשבילנו. וכ' הט"ז בסי' קיג דאין ללעוג על ב"א שמכין על לבם כשאומרים הווידוי של כה"ג אע"ג דאינו אלא סיפור דברים של כה' ג מ"מ אנו מדמים עצמנו כאלו אנחנו אותן בית ישראל ומתחרטים על עונותינו מידי דהוי אכריעות שכורעים כשאומרים והכהנים והעם כו' היו כורעים כו' ע' שם: