מחצית השקל על אורח חיים תריח:י

(ס"ק י) חולה כו' דלא תיקנו כן ביוה"כ כיון דאינו אלא תקנות חכמים ואינה חובה כ"כ וכמ"ש מ"א סי' רנ"ד ס"ק ך"ג (דלא כט"ז ס"ס תרע"ז דמשמע דס"ל דהוי מן התורה) דאינה חובה כ"כ וא"כ ביוה"כ י"ל דלא תקנו. ויש טעם לדבר דהא טעם לחם משנה זכר למן כדאיתא בשבת דף קי"ז ע"ב דכתיב לקטו לחם משנה. וביוה"כ ניהו דלא ירד בו מן כמ"ש התוס' ריש ביצה. מ"מ מסבר' מערב יוה"כ לא ירד פי שנים כמו בערב שבת. כיון דלא הוצרכו מן ביוה"כ דהא צריכים להתענות ואפשר משום תינוקות וחולי' נפל גם בערב יוה"כ לחם משנה. מ"מ חכמים לא תקנו לחם משנה ליוה"כ כיון דהאכילה ביוה"כ אינו אלא דרך מקרה:

מיהו אין להקל כו' ועססי' ק"ח:

ר"ל דלא תימא דהאי חומרא קולא היא למ"ד דא"צ להזכיר והוי ההזכרה ההפסקה. לכן כתב לעיין ס"ס ק"ח דאם אירע שהזכיר מאורע שאר הימים תוך תפלת י"ח לא הוי הפסק וה"ה הכא:

ועיין שם בט"ז. וגם כאן הט"ז ס"ל דאין להזכיר: