מחצית השקל על אורח חיים תרח:ד
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 608:4 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק ד) שלא קיבל כו' קודם פ"ה כו' ומיהו אם קיבל עליו בפי' כו'. בסימן תקנ"ג הביא הטור דעת הרי"ף בשם גאון. דקבלה בלב לא מהני. וכן דעת רוב הפוסקים. חוץ מהראב"ד דס"ל דמהני. אבל קבל עליו בפי' כתב הרי"ף אפי' בשאר תענית צבור מהני הקבלה מבע"י. והרמב"ן חלק עליו דבשאר תענית צבור אפילו קבלו בפי' מבע"י לא הוי קבלה. דדוקא ביוה"כ שצריך להוסיף כמ"ש ר"ס זה. לכן מהני קבלתו דהוי בכלל תוספת. משא"כ שאר ת"צ ואפילו תשעה באב ניהו דבין השמשות אסור אבל אין לו תוספות (כמ"ש סימן תקנ"ג ס"ק ג) לא מהני הקבלה קודם ב"ה. ולפ"ז גם בערב יוה"כ לא מהני הקבלה אלא מפלג המנחה ואילך. דהא כתב רמ"א סי' רס"א סעיף ב' דאין יכול לעשות תוס' שבת (וה"ה תוס' יוה"כ) כ"א מפלג המנחה ואילך (מיהו לפי מ"ש מ"א סי' רס"ב ס"ק יו"ד די"א דחשבי' מתחלת השקיעה והוי כמו שני שעות קודם הלילה א"כ ה"ה הכא מהני הקבלה תוך שני שעות קודם לילה) וכתב הרב"י דנקטי' כהרי"ף ורוב פוסקים דקבלה בלב לא מהני. דלא כהראב"ד וכמ"ש פה גם בש"ע. ולמ"א נראה להחמיר כהראב"ד. דמהני קבלה בלב. אבל קודם פלג המנחה כיון דלרמב"ן אפ"י' קבלה בפי' לא מהני. ניהו דלא קי"ל כוותי'. מ"מ בקבלה בלב כיון דבלא"ה הראב"ד יחיד יש לסמוך על הרמב"ן. אבל אם קיבל עליו בפי' דמהני להרי"ף אפילו בשאר תענית צבור דל"ל תוספות. ה"ה דמהני בערב יוה"כ קודם פלג המנחה אף ע"ג דעדין לא הגיע זמן תוספות נקטי' כהרי"ף דלא כהרמב"ן. ואע"ג דכתב מ"א לעיל סי' תקנ"ג ס"ק ב' בשם הב"ח דאפי' בט"ב דאין לו תוספות מ"מ מהני קבלה בלב ולכן סיים מ"א שם דטוב להתנות בשעת סעוד' מפסקת ע"ש לפ"ז תהני הקבלה גם קודם פלג המנח' אע"ג דעדין לא הגיע זמן התוספת. צ"ל דלעיל סי' תקנ"ג לא כתב כן אלא מצד חומרא לכתתלה טוב להתנות כו'. וכן סיים גס מ"א פה בשם רש"ל ומהרי"ל וב"ח:
עסי' תקס"ב סעיף י"א. כונתו לדחות דברי הרב"י בסי' תקנ"ג שחיזק סברת רמב"ן דבת"צ שאין לו תוס' וממילא ה"ה בעיוה"כ קודם פלג המנחה לא מהני קבלה אפי' בפי' וז"ל הרב"י אבל כל תענית שאין לו תוס' כשמקבל עליו להתענו' בסוף יום זה. כיון שאכל ושתה בתחלת היום לא מיקרי תענית (בשלמא בעיוה"כ שיש לו תוס' הוי מזמן הקבלה בכלל תוספות) ואפילו תענית שעות לא הוי כדעת הרא"ש שכתב רבינו בסי' תקס"ב עכ"ל הרב"י. ולזה כתב מ"א. עסי' תקס"ב סעיף י"א דקי"ל אע"ג דכה"ג אם אכל תחלת היום וקיבל עליו להתענו' סוף היום ניהו דלא מיקרי תענית להתפלל עננו. מ"מ צריך לקיים נדרו. דנדר מיקרי. וא"כ ה"ה הכא הוי קבלה ונדר: