מחצית השקל על אורח חיים תרו:ח

(ס"ק ח) משום קרי כו' ודוקא שלא היה סמוך לטבילתה או סמוך לוסתה אע"ג דצריך לפרוש סמוך לוסתה ואסור לשמש וכמ"ש בי"ד סימן קפ"ד. מ"מ משכחת לה בהני גווני שכ' הש"ך בי"ד סימן קפ"ז ס"ק ט"ז. משום תשובה ופי' משום תשובה כ' בד"מ בשם מהרי"ל כגר המתגייר ור"ל דבעי טבילה. ולטעם זה אין הטעם להצטער ואפי' טובל במים חמין יש בו טעם משום תשובה:

ואפי' מי שטבל בער"ה כו'. ר"ל לטעם משום תשובה. ולפ"ז יש לטבול ג"פ היינו לטעם תשובה. אולם לפי מ"ש לעיל בשם ד"מ בשם מהרי"ל משום דהוי כגר לא ידעתי למה צריך ג"פ דהא בגר סגי בפעם א'. וע"כ ס"ל שיצטער ואין מהרי"ל ת"י לעיין בו:

ויש לטבול קודם מנחה. ז"ל הב"ח כיון שצריך להתודות בתפלת המנחה כמ"ש סימן תר"ז שמא יארע דבר קלקלה בסעודה ולא יוכל להתודות ביום הכפורים עצמו א"כ וידוי זה היא במקום הוידוי שי"ל להתודות ביוה"כ. לכן בעינן שהתפל' עם הוידוי תהיה בטהרה ובנקיו' כמו ביה"כ עצמו עכ"ל הב"ח ע' מ"ש ס"ס תר"ז ס"ק ט' בשם האר"י ז"ל שטבל לאחר שנלקה מלקות וע' בשל"ה שכתב שיש לטבול י"ד פעמים וכ' שיש טובלים ל"ט פעמים דשמא ראה מים חלוקים כו' וכתב בס' א"ר אע"ג שכתב מ"א לעיל סימן פ"ח דזהו דוקא לענין תרומה אבל עזרא לא גזר כה"ג לענין תפלה מ"מ עיה"כ חמיר טפי עכת"ד. וכ' של"ה דיש ליטול ציפורניו קודם כמו בטבילת אשה לבעלה ע"ש ולטעם ד"מ בשם מהרי"ל דהוי כטבילת גר כנ"ל ובגר ג"כ כתב רמ"א בי"ד סי' רס"ח סעיף ב' דיש ליטול צפורניו. וכתב שם עוד דיש לגלח שערותיו. וכתב שם הש"ך דמשמע אפי' ליכא חציצ' בשערו מ"מ יגלח וע"ש: