מחצית השקל על אורח חיים תקפו:כה

(ס"ק כה) עשה כו' דהא נולד גמור הוא. ונולד גם בשל גוי אסור. וכמ"ש מ"א סי' תק"ה ס"ק ג' דלא כלבוש:

והוא גמ' בשבת. גוי שחקק קב בבקעת בי"ט אין מסיקים בו בי"ט דה"ל נולד הביאו מ"א לעיל סי' תק"א ס"ק י"ב:

וכ"מ בטור שם דנתן טעם להתיר לצאת בלולב שהובא מחוץ לתחום משום דמותר בטלטול. משמע דאי הוי אסור בטלטול הוה ג"כ אסור ליטלו לצאת בו:

והר"א שבמרדכי דהוא מרא דהאי דינא שמתיר לתקוע בשופר שעשה גוי בי"ט:

ועסי' שכ"ה כו' הביא מ"א שם מחלוקת הפוסקים די"א דוקא במוקצה מהני גמרו בידי אדם ולא בנולד:

דהתם אותן הפסולים כו' לכן הואיל ויש מחלוקת הפוסקים שם די"א כיון דבקיאים ויודעים דיומא קמא עיקר. לכן מותר הפסולים בי"ט שני אע"ג שפסולים ביום א' כיון שכשרים בחה"מ וי"א דאעפ"כ י"ט שני כל דין י"ט א' י"ל ולכן הפסולים ביום א פסולים גם ביום שני. ולכן מספק פסק סי' תרמ"ט סעיף ה' דיטלן בלא ברכה. ויוצא ידי הדיעה דס"ל כיון דידעי' דיומא קמא עיקר י"ט שני דין חה"מ י"ל וברכות אין מעכבות. אבל הכא גבי שופר ממ"נ אי יומא קמא עיקר והיום חול א"צ לתקוע כלל. וע"כ צריך לתקוע משום דמנהג אבותינו בידינו לעשות שני ימים מספקא וא"כ צ"ל שיהיה כשר גם ביום א':