מחצית השקל על אורח חיים תקפו:כד

(ס"ק כד) תוקעים כו' דהא שרי לטלטלו. כמ"ש סי' תקפ"ו דאי הובא מחוץ לתחום ניהו דאסור באכיל' והנאה למי שהובא בשבילו מ"מ לאחרים מותר. ומה"ט אפילו מי שהובא בשבילו מותר לטלטלו. דהא חזי לאחריני למי שלא הובא בשבילם. וכיון דהטלטול מותר. גם התקיעה מותרת:

דלא אסרו כו' אלא באכילה כו' לאו ליהנות ניתנו ומה"ט כתב הפר"ח דלמי שהובא בשבילו אסור לתקוע בו הוא עצמו. דזהו מיקרי הנא' ודומה למ"ש סעיף ה' במודר הנאה משופר:

ועכ"פ אסור לטלטלו חוץ לד"א או תוך העיר המוקפת מחיצה דחשיבה כלה כד"א:

דגם חפצי גוי קונין. שביתה. אם כן השופר קנה שביתה בבית גוי וקי"ל ביצא ח"ל אין לו אלא ד' אמות וכמ"ש ס"ס ת"ה:

אם ישראל אחר כו' אסור לטלטלו. דהוי מוקצה. בשלמא של גוי א"צ הכנה כמ"ש לעיל. אלא שרמ"א כתב שם אם היה דעתו עליו מעי"ט ויודע שישלחו לו בי"ט לית ביה משום מוקצ'. ומ"א שם פקפק בדין זה דאפי' לא היה דעתו עליו יהיה מותר ע"ש:

ותי' דמיירי חוץ לי"ב מיל. וא"כ צ"ל אפי' בא מחוץ לי"ב מיל שרי למי. שלא הובא בשבילו ולכך מותר בטלטול וכ"כ מ"א סי' תקט"ו ס"ק ח"י ועמ"ש מ"א ר"ס רע"ו: