מחצית השקל על אורח חיים נח:ה

(ס"ק ה) מיקרי כו' וכא"מ כו' דאי' בברכות די"א ע"ב תנן התם אמר להם הממונה (לאנשי המשמר. והם הכהנים העובדים בבית המקדש והיו טרודים כל היום בעבודת הקרבנות לכן הקדימו לקרות ק"ש) ברכו ברכה אחת והוא ברכה שלפני ק"ש והם ברכו וקראו כו' שמע והיה אם שמוע ויאמר כו'. ושאל הש"ס מאי ברכה א'. אר"י אמר שמואל אהבה רבה ור' זריקא א"ר אמי א"ר שמעון ב"ל יוצר אור. וא"ר יצחק ב"י הא דר"ז מכללא אתמר דאמר משמיה דרשב"ל על משנה הנ"ל זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו (שאם בירך ברכ' א' לבד אין השני' שלא בירך מעכב' עלי' ויוצ' עכ"פ ידי הברכ' שקרא) בשלמ' א"א יוצר אור הוי אמרי שפיר מוכח דאין מעכבו' דכיון דאמרי יוצר אור ודאי מטי זמנא דאהבה רבה. דהא אפי' בלילה זמן אהבה רבה ואפ"ה לא אמרי אהבה רבה. ע"כ משום דלא הספיק להם הזמן שהיו טרודים בעבודת הקרבנות. א"כ וודאי שוב אח"ז לא אמרו אהבה רבה. כיון דלא ה"ל זמן ואפ"ה אמרי יוצר אור. ע"כ צ"ל דיצאו ידי ברכת יוצר אור. אא"א דאהבה רבה אמרי דלמא לעולם ברכות מעכבות זא"ז אם לא אמר רק ברכ' א' רק דאנשי משמר באמת קראו אח"ז גם יוצר אור אלא דבשעה שקראו ק"ש ואמרו אהבה רבה אכתי לא מטי זימנא ליוצר אור כיון שהיו מקדימים לקרות ומסיק ואי מכללא מאי (ר"ל הא שפיר מוכח) ודחי לעולם אהבה רבה אמרי ומאי ז"א ברכות אין מעכבות סדר ברכות אמ"ע. אע"ג שהקדימו אהב' רבה ליוצר אור אפ"ה יצאו עכ"ד הגמ'. ולזה הקשה הרשב"א הא לפי דיחוי הש"ס אמרו אהבה רבה ויוצר אור. אדרבה לא היו רשאים לו' אז לפי אותו דיחוי דאכתי לא מטי זמנא. אע"ג דכבר עלה ע"ה. לזה תי' רשב"א דאין זה אלא דיחוי בעלמא דאין להוכיח מכללא. אבל באמת כיון דר' זריקא אמר משמי' דרשב"ל דאמרי יוצר אור מסתמא גמרי לה מרבי' דרשב"ל אמר כן בפי':

דסדר ברכות אין מעכבות. אבל ברכות מעכבות זו את זו. דהיינו אם לא בירך רק ברכה א' לבד גם ידי אות' ברכ' לא יצא. ומבואר בב"י סי' ס' משום דפסק כדיחוי הש"ס הנ"ל דגם לרשב"ל אמרו אהבה רבה. ולא יוצר אור דלא מטי זמנא. וכשהגיע זמן יוצר אור אמרו יוצר אור ואינו מוכח כ"א דסדרן אינו מעכב ע"ש בב"י. הרי דרב האי ע"כ ס"ל דלא היו רשאין לקרות יוצר אור אע"ג שעלה ע"ה דלא כרשב"א:

וכ"כ הרשב"א בתשו' כו' כדברי רבינו האי ולא כמ"ש רשב"א בחדושיו. דהא כ' שהיו אומרים אהבה רבה לבד. משמע כדיחוי הש"ס ואח"ז כשהגיע זמן אמרי יוצר אור: