מחצית השקל על אורח חיים נח:ב

(ס"ק ב) שיעור כו' משמע בב"י משיתחיל לקרו' כו' כצ"ל:

ז"ל הטור ומצוה מן המובחר כו' לקרות' מעט קוד' הנץ החמ' כדי שיסיי' אותה ואת ברכותי' עם הנץ החמ' ויסמוך לה התפל' כו' וכ"כ הרמב"ם מצות' שיתחיל קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך עם הנ"ה. ושיעור זה כמו שיעור שעה א' קודם שיעל' השמש עכ"ל. ולפי המובן הפשוט מ"ש קודם שיעלה השמש ר"ל תחלת עלייתו והיינו הנ"ה ולזה הקש' מהרי"א האיך קרא הטור לזה מעט דהא כ' הטור מעט קודם הנץ החמה. לכן פי' מהרי"א דמ"ש הרמב"ם קודם שיעלה השמש ר"ל שיעלה גוף השמש כולה ע"ש בהרב"י וכיון דהוי ס"ד דמה שכ' הרמב"ם דהוא שיעור שעה עד שיעלה השמש התחלת השעה היא מתחלת זמן ק"ש וסוף השעה היא בהנץ החמה. וע"ז קשיא ליה ל' הטור שקראו מעט. לכן פי' דבסוף הוא משיעלה גוף השמש כולה. משמע דלענין התחלת השעה נשאר כפי מה דס"ד דהיינו מתחלת זמן ק"ש. דהא לא כ' בתירוצו שגם מזה חזר. וכ' הכ"מ שכן עיקר כצ"ל:

והב"ח הסכים לגרסא ראשונה דהיינו כמו שיעור שעה. ופי' הב"ח דר"ל מע"ה עד הנץ החמה הוא שיעור שעה והביא ראיה מן הירושלמי וא"כ מ"ש הרמב"ם קודם שיעלה השמש. ר"ל תחלת עלייתו דהיינו נץ החמה וכס"ד דמהרי"א. ומ"ש הטור מעט קודם הנץ החמה ר"ל התחלת ק"ש יהיה מעט קודם נץ החמה כדי שיסיימ' עם ברכותי' בהנץ החמה ע"ש:

וכ"כ בד"מ ר"ל שגם הד"מ מסכים לגרסא א' כמו שיעור שעה. אבל פירושו היא דלא כהב"ח ודלא כהרב"י אלא מנץ החמה ממש (בלי צירוף זמן הקריאה שלפני נ"ה) עד גמר עליית כל גוף השמש הוי שעה. ונ"ל דלענין הדין אין חילוק כו' דגם מאן דגרס עישור שעה אין הכוונה מנ"ה עד גמר עלייתו אינו רק עישור שעה:

דודאי דכ"ע מנ"ה עד גמר עלייתו הוא שעה. כמ"ש הד"מ שידוע ליודע מעט בחכמת התכונה אלא מאן דגרס עישור שעה כוונת הרמב"ם ליתן שיעור מהתחלת ק"ש עד הנץ החמה:

ושיעלה השמש ר"ל תחלת עלייתו כס"ד דמהרי"א. ומאן דגרס שיעור שעה נתן שיעור מתחלת הנ"ה עד עליית כל גוף השמש וכמסקנת מהרי"א וד"מ: