מחצית השקל על אורח חיים נה:יא

(ס"ק יא) שפה כו' ובס' תניא כו' וכ"מ בגמ' עבב"י ר"ל דין זה מקורו בפסחים דף פ"ה ע"ב תנן מן האגף ולפנים כלפנים (הן לענין קדשים קלים שנאכלין בכל ירושלים אבל לא חוץ לירושלים. הן לענין קדשי קדשים שאין נאכלים אלא תוך העזרה) מן האגף ולחוץ כלחוץ ואמר רב וכן לתפלה ורמי הש"ס דיוקי דמתני' אהדדי אמרת רישא מן האגף ולפנים כלפנים הא אגף עצמו כלחוץ. ובסיפא קתני מן האגף ולחוץ כלחוץ. הא אגף עצמו כלפנים ומשני בשערי העזרה ה"ה כלפנים דכל שערי העזרה נתקדשו בקדושת עזרה חוץ משער המזרח והוא שער ניקנור מפני המצורע שנתרפא ועשה כתורה וכמצו'. וביום ח' הוא עדיין מחוסר כפורים ואסור ליכנס לעזרה והוא היה צריך להכניס את ידיו לעזרה כדי ליתן על בהונותיו מדם אשמו. וכיון שלא נתקדש שער ניקנור היה אפשר לו לעמוד בחלל השער ומכניס את ידיו. ובזה אין עושה איסור דביאה במקצת מה שמכניס גופו לעזרה לא מקרי ביאה אבל שערי העזרה נתקדשו לכן אגף עצמו כלפנים משא"כ שערי ירושלים שכולם לא נתקדשו כדי שיהיו המצורעים המשולחים חוץ לירושלים ואסורים לכנוס לעיר יכולים לעמוד בחלל השערים להגן עליהם מפני החמה ומפני הגשמים וכת' הרב"י וז"ל ומשמע לכאורה דלענין צירוף דבר שבקדושה אגף עצמו כלפנים דא"ל דבעלמ' הוי מקדשים כלפנים לא הוי שערי העזרה וגם בשערי ירושלים אי לאו מפני המצורעים היה מקדשים אותו מה"ט. אבל רי"ו כ' לענין תפלה דאגף עצמו כלחוץ וכ"כ הרמב"ם פ"ט מהל' קרבן פסח לענין הוצאת קרבן פסח מחבורתו בשעת אכילתו דאסור דאגף עצמו כלחוץ. ומשמע דילפי' מיניה לענין תפלה כדברי רי"ו עכ"ל הרב"י ולכן כתוב כאן בש"ע ולא הביא שום חולק דאגף כלפנים ואע"ג דמסתבר להרב"י דאגף כלפנים לענין תפלה מדנתקדשו שערי עזרה וגם צריך ליתן טעם על מה שלא נתקדשו שערי ירושלי' כנ"ל אפ"ה ביטל דעתו נגד רי"ו כנ"ל בשגם כי מצא ראיה מהרמב"ם הנ"ל אמנם אלו ראה הרב"י ס' תניא שחולק ודאי היה מביא דעתו ואפשר שהיה פוסק כמותו כיון דכן משמע בגמ':