מחצית השקל על אורח חיים נה:י

(ס"ק י) ושנת י"ג כו' וכ"מ סוף עירובין דבעי' שנה תמימה. ר"ל דמשמע שם כמ"ש רמ"א בהגה' דמיני' מקשה מ"א. והוא דהמוכר בית בבתי ערי חומה נתנה לו התורה רשות לגאלה תוך שנה ואם לא גאלה תוך שנה נחלט ללוקח לצמיתות ושוב אינה יוצאה למוכר לעולם. ואם נתעברה השנה יש למוכר זמן יג"ח וה"ה הכא אף די"ל דשאני התם דכתיב תמימה לרבות חודש העיבור מ"מ ילפי' מיניה כמ"ש הרב"י ע"ש. ומ"ש שנת י"ג כו' היא ראיה אחרת. דהא תוך י"ג שנים היו כמה שנים מעוברת. ונותנים לו כל שנה י"ג חדש לשנה מעובר'. ומ"ש שנה י"ג דיעשה ב"מ באדר ראשון:

שבתוליה חוזרים דאם נבעל' תוך ג' שנים מיום לידתה בתולותיה חוזרים אבל לא כשנבעלה אחר ג' שנים דאין חוזרים. ואם נולדה תחלת אדר ובשנה ג' נבעלה סוף אדר אין בתוליה חוזרים ואם אח"ז נמלכו ב"ד כשהיו מקדשים ע"פ הראיה ויעברו השנה וא"כ עדיין עומדת תוך ג' שנותי' שוב חוזרים בתוליה:

מלתא דפסיקא נקט ר"ל שרוב שנים אין מעוברים אך בס' א"ר ובשו"ת שבות יעקב סי' ט' כ' דע"כ לא עיין מ"א בגוף תשו' מהר"י מינץ דהוא מרא דהאי דינא שכ' להדיא להיפוך וזה ל' מהר"י מינץ נ"ל פשוט במי שנולד בשנת עיבור באדר א' וא' נולד באדר שני ובשנת י"ג יהיה ג"כ עיבור ודאי היינו אומרי' דהנולד בראשון יהיה בר מצוה באדר ראשון והשני באדר שני ואמרי' סוף דינא כתחלת דינא האי בדידיה והאי בדידי' עכ"ל וסיים בתשו' שבות יעקב וכן המנהג פשוט אצל כל בעלי הוראה כו':

ומי שנולד כו' דהא משמע בנדרים דתנן התם אמר קונם עלי דבר א' חדש זה כשיגיע ר"ח מחדש הבא אחריו מותר ופריך פשיטא ומשני לא נצרכה אלא לחדש מעובר. ר"ל שהחדש שנדר בו הוא מעובר וא"כ חדש הבא אחריו יש ב' ימים ר"ח קמ"ל מתני' דאפי' יום א' דר"ח מותר הואיל וקרי ליה אינשי ר"ח ובנדרי' הלך אחר ל' בני אדם משמע דאי לא היינו הולכים אחר ל' בנ"א מצד הדין הוא שייך לחדש שלפניו והוא יום ל' מחדש שלפניו:

יש דעות שונות איך לכתוב בגט ביום א' דר"ח. אי יום ל' לחדש העבר או ר"ח הבא ומ"ד שיש לכתוב ר"ח טעמו דגם בשטרות הולכים אחר לשון בני אדם כמ"ש הר"ן ע"ש בב"י עכ"פ כיון דחזי דיום א' דר"ח שייך לחדש העבר והוא יום ל' של חדש העבר. א"כ לא נולד בר"ח כסליו כ"א סוף חשוון א"כ שנת י"ג שר"ח כסלו אינו רק יום א' מ"מ נעשה ב"מ סוף חשוון. דהיינו בכ"ט חשון:

עד שיעברו כ"ט יום מחשון. ר"ל ניהו דכ' בסי' נ"ג סקי"ג כיון שהגיע תחלת יום שנולד בו אמרי' מקצת היום ככולו והוי בן י"ג ויום א'. וא"כ ה"ה הכא כיון שהגיע תחלת ליל כ"ט חשון דהוא יום שנולד בו דהא נולד ביום אחרון של חשון כנ"ל הוי בן י"ג ויום א'. ז"א ניהו דנולד סוף חשון ובשנת י"ג יום כ"ט הוא סוף חשון מ"מ בעי' שיעברו עליו כ"ט יום מחשון קודם שנעשה ב"מ. כמו שעבר כ"ט יום מחשון קודם שנולד. וא"כ לפ"ז ה"ה בראש חדש טבת הדין כן אם נולד בר"ח טבת ובשנה ההיא היה ר"ח טבת שני ימים ובשנת י"ג אין ר"ח טבת כ"א יום א'. וע' בס' א"ר. ועמ"ש סי' תקס"ח ס"ז דלענין יא"צ אין הדין כו' וע"ש: