מחצית השקל על אורח חיים נד:ג

(ס"ק ג) מקצת כו' ועתה חדשים כו' וכ"מ כו' ברכו אחר קדיש בתרא שכ' שם וז"ל בשבת וי"ט א"א ברכו אחר קדיש בתרא דמסתמ' הכל באים לבה"כ קודם ברכו וכבר שמעו ברכו עכ"ל. והל"ל א"א קדיש וברכו אחר כו' א"ו כיון דהוא אחר קדיש בתרא אין אומרים קדיש לפני ברכו אפי' בחול:

כ' ב"ש כו' וז"ל הרמב"ם כו' ובטור כו' ואומרים קדיש. משמע ג"כ דס"ל דעל כל תורה שבע"פ אומרים קדיש. דהא מסתם סתום משמע על כל מה שלומדים התינוקות אומרים קדיש אולי משמע מדבריהם דאפי' א"צ לו' בסיום תורה ע"פ דרשות פסוקים. ואפ"ה יאמרו קדיש. ועז"כ מ"א אבל בלקוטי פרדס כו':

וא"כ י"ל ר"ל כיון דמצינו דלקוטי פרדס גם הוא ס"ל דעל כל תור' שבע"פ אומרים קדיש. ואפ"ה הצריך לסיים בדרשת פסוקים א"כ י"ל וגם כוונת הרמב"ם בחבורו כן נינהו דכתב דעל כל תורה שבע"פ אומרים קדיש. מ"מ צ"ל בסיום דרשת פסוקים:

כ"ה דל"ת דידיה אדידיה. ר"ל מ"ש בפי' המשנה עם מ"ש בחבורו. אע"ג דמצינו בו פעמים רבות שחזר בו בחבורו ממ"ש בפי' המשנה. מ"מ במקום שא"צ לו' שחזר בו עדיפא. כדי לו' קדיש מה שנקרא קדיש דרבנן כתבו הטעם מפני שיש בו תפלה על רבנן ותלמידהון: