מחצית השקל על אורח חיים תקיח:ז

(ס"ק ז) של שובך כו' של בית אסור. דבביצה דף ט' אמרי' הא דהתיר ב"ה שם לטלטל סולם דוקא סולם של שובך דל"ל להטיח גגו הוא' צריך. אבל סולם של עליה דא"ל להטיח גגו הוא צריך דאסור בר"ה משום מראית עין. לכן אפי' בבית אסור לטלטלו. דכל מה שאסרו מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור והקשו התוס' הא בעירובין אמרינן דאפילו סולם שאינם של שובך מותר לטלטל בשבת. ותירץ ר"ת דבעירובין מיירי בסולם של בית דהיא קטנה משל עליה ול"ח שיאמרו להטיח גגו ה"צ. והר"א מבור"גיל תירץ דבעירובין דמיירי בשבת דא"צ להוציאן לר"ה. לכן בביתו מותר אפי' של עליה דבבית ל"ל להטיח גגו צריך אבל בי"ט כיון דשרי להוציאו לר"ה ושם א"ל להטיח גגו לכן אפי' תוך הבית אסור דכל מה שאסור בר"ה מפני מראית העין גם בח"ח אסור. וא"כ להר"א מבור"גיל בי"ט אפי' סולם של בית אסור. דהא ר"ת לא חילק בין של בית ובין של עליה אלא מהכרח קושייתם ממסכת עירובין וכיון דלהר"א מבור"גיל בלא"ה לק"מ ממסכתא עירובין מה"ת נחלק בין של בית ובין של עליה. וכיון דהטור בסי' ש"ח פסק כהר"א מבורג"ל ומתיר בשבת אפי' של עליה. א"כ ממילא בי"ט אפי' סולם של בית אסור. והמקיל בבית לא הפסיד. כ"כ היש"ש וביאר הטעם ניהו דלהר"א מבור"גיל אין הכרח מסוגי' דעירובין לחלק בין בית לעליה מ"מ אפשר מסברא בלי הכרח יש להקל בשל בית להר"א מבורג"ל:

וכ"מ בפסקי התו' לכן הסומך ע"ז לא הפסיד. ולפ"ז מ"ש מ"א והמקל בבית אפשר ר"ל סולם של בית ואפילו מוציאה לר"ה שרי. אולם לא הבנתי דכ"ז לדעת הטור בסי. ש"ח דפוסק כהר"א מבורג"ל. אבל המחבר שפסק וסתם בסי' ש"ח לאסור בשל עליה אפי' בשבת. והוא לשון הרמב"ם ע"כ פסק כר"ת דלא כהר"א מבורג"ל:

א"כ למה העתיק מ"א דברי מהרש"ל על דברי המחבר דשל בית אסור. דהיינו לדעת הר"א מבור"גל (וכן הקשה ביש"ש על הרמב"ם דה"ל לפרש דשל בית מותר ואין זו קושיא כ"כ דאין דרכו של הרמב"ם להביא דין חדש היוצא משקל' וטרי' ואינו מפורש להדיא) ומשמעות ל' הרב"י בש"ע אין בו הכרע. דברישא לא כת' להתיר כ"א של שובד משמע דאפילו של בית אסור. ובסיפא הזכיר לאסור של עליה משמע דשל בית מותר וע"כ דיוק א' לאו דוקא. ואפשר דאין כוונת מ"א להעמיס דברי מהרש"ל בדברי המחבר אלא כתב סברא דנפשיה להחמיר בשבת כחומרת ר"ת. דשל עליה אפי' בביתו אסור ולהחמיר בי"ט כהר"א מבור"גל לאסור סולם של בית אפי' בבית: