מחצית השקל על אורח חיים תקיח:יג

(ס"ק יג) דעתו כו' עסי' תרל"ח שאפי' סכה דמצוה עצים הסמוכים לה מותרים ולא כתב אם דעתו עליו כמ"ש כאן. ע"כ מ"ש פה דעתו עליו. ר"ל דעתו עליו היום בי"ט:

סוכה רעועה כו' איתא שם דף ל' ע"ב תנא ר"ח בר יוסף קמיה דרבי יוחנן אין נוטלים עצים מן הסכה אלא מן הסמוך לה. ור"ש מתיר ושוין בסוכת החג (היינו סכה דמצוה) שאסורה. ואם התנה עליה הכל לפי תנאו. ופריך אהא דר"ש מתיר אפי' מן הסכה עצמה. והא סתר אהלא ואר"נ ב"י דמיירי שנפלה בי"ט דאין בו סתירת אהל אלא משום מוקצה. ור"ש לטעמיה דמתיר מותר שמן שבנר ול"ל מוקצה. ופריך מי דמי מותר שמן מצפה אימת תכבה נרו דהא ודאי סופה לכבות. אבל הכא מי מצפה שתפול הסכה. ומוקי לה ר"נ ב"י דמיירי שהיתה רעועה מערב י"ט דג"כ דעתו עליה ומאי דקתני ואם התנה כו' מסקינן שם דמיירי בסכה דעלמא דלאו מצוה וארישא קאי אבל סכה דמצוה לא מהני תנאי כי אם באופן המבואר בסי' תרל"ח עכת"ד הש"ס ובזה נחלקו דעת יש"ש דהא דקתני ואם התנה כו' הוא ד"ה ואפי' ר"י מודה ואפי' סוכה בריאה מהני תנאי. אבל דעת הרב"י דהא דקתני ואם התנה כו' הם דברי ר"ש דאם התנה אפי' בריאה שנפלה מותרת. אבל לר"י אפי' רעועה שהתנה עליה ונפלה לא מהני תנאי:

וכן נ"ל כדעת הרב"י:

ל"מ תנאי אפי' ברעועה. דמה יוסיף היתר ע"י התנאי. הא אפי' בלי תנאי ברעוע' דעתיה עליה וה"ל כאלו התנה ואפ"ה לא מהני לר"י דכל מידי דאתקצאי כו':

ולכן סתם כו' שפסק בסי' תצ"ה כר"י בי"ט. ולכן בשום גווני אפי' ברעועה ל"מ תנאי:

בנר שכבה. דדמי לסכה רעוע' דיושב ומצפה:

אבל המאור כ' כו' הוא דעת שלישית:

ואינה מוקצה מ' איסור. דאי נמי סתר כצ"ל:

אין בה משום סתירת אהל מדאורייתא. וס"ל לבעל המאור דכל שאין בו רק איסור דרבנן לא מיקרי מוקצה מ' איסור:

מחמת איסור כה"ג. ר"ל היכי דיושב ומצפה:

אבל דעת הר"ן ורמב"ן כן הגיה בס' תוס' שבת בקונ' אחרון. דהתוס' ס"ל דל"מ תנאי במוקצ' מ' איסור:

וא"ל דס"ל כיון דאין בסתירתו איסו' דאוריית' כצ"ל:

לא חשיב כו' ר"ל ודאי ר"י ס"ל דאפי' אין בסתירתו רק איסור דרבנן מ"מ הוי מוקצה דהא פליגי בסכה רעועה. אלא דהטור לא פסק כר"י א"א היכי דאיכא בסתירתו איסור דאורייתא דהוי מוקצה מ' איסור תירה:

דהא מעות שעל הכר. לעיל בסי' ש"ט סעיף ד'. הרי דאפי' במוקצה מחמת איסור דרבנן ס"ל דהוי מוקצה. ע' מ"ש סעיף ט' כצ"ל: