מחצית השקל על אורח חיים תקיח:י

(ס"ק י') תבנא כו' דלא אקציה אלא ממאכל בהמה. ר"ל כשהניחו באוצר ואוקציה מסתמא לא אקציה אלא מדבר שהיה עומד לו אותו פעם. וכיון דאז היה ראוי למאכל בהמה ולא להסקה. לא אקציה כ"א ממאכל בהמה. ומהסקה לא עלתה ע"ד לאקציה כיון דלא היה עומד לכך. וכיון שאחר שהניחו באוצר נעשה תבנא סריא ואינו ראוי למאכל בהמה ועומד להסקה מותר להסקה דהא מזה בשעה שהניחו באוצר לא אקציה ולא עשה מעשה להקצותה מהסקה:

אבל עצים כו' וה"ה אם הניח לאוצר תבנ' סריא דין עצים יש לו. דהא כשהניחו לאוצר לא היה עומד כ"א להסק' וא"כ אקציה מהסקה. ותבנ' סריא כתבו התו' במס' ב"ב דף י"ט ע"ב דוקא כשהיא מוסרח מאד דאפי' ע"י פריכה אינה ראויה לבהמה כדמוכח במס' שבת דף קנ"ה ע"ב:

כדאיתא בב"ב. דאמרי' שני בתי' זה אצל זה וכותל אחד לשניהם. ובאותו כותל חלון של טפח על טפח. אם יש מת בא' מן הבתי' מביא הטומאה לבית האחר שבצדו ע"י החלון כי משם יצאה הטומאה לבית האחר. ואם סתם החלון בדבר שמבטלו שם ואין דעתו ליטלו משם הוי סתימה וחוצץ מפני הטומאה שלא תצא משם לבית אחר אבל דבר שעתיד ליטלו אינו סותם ואינו חוצץ. ופריך מדתנן אם סתמו בתבן הוי חציצה. והא תבן סופו ליטלו כי היא מאכל בהמה ומשני דמיירי בתבנא סרי' דאינו ראוי לבהמה. ופריך והא חזי לטינא ועדיין אינו מבטלו ומשני דאית ביה קוצי. ופריך והא חזי להסקה. ומשני בתבן לח דלא חזי להסקה. ופריך והא חזי להיסק גדול. דהיינו כשמדליק עצים או תבן יבש עי"ז גם אם יניח שם תבן לח ידלק גם הוא וא"כ עדיין עתיד ליטלו:

ומשני היסק גדול לא שכיח. וא"כ מיקרי אין עתיד ליטלו וס"ל למ"א כיון דע"י דלא שכיח לא מיקרי עתיד ליטלו דאינו עומד להיסק גדול. א"כ הוי מוקצה דאין דעתו עליו להיסק גדול:

ול"ד לעצים לחים דמתיר בסי' תק"ב ס"ג בהגה: