מחצית השקל על אורח חיים תקיג:ד

(ס"ק ד) ספק כו' ומדהחליף הרב"י כו' ר"ל הטור שכתב תחילה וספיקה אסורה ואח"כ כ' ואם נתערבה כו' משמע דהאי ואם נתערבה גם אספקה קאי וס"ל בדשיל"מ אפי' ס"ס אסו' אבל הרב"י החליף וכתב תחל' ואם נתערבה כו' ואח"כ כ' וספקה כו' משמע דהאי ואם נתערבה כו' קאי דוקא על ודאי נולדה בי"ט אבל ספק שנתערב מותר:

ואפשר דשם מיירי בחד בשבת כצ"ל ור"ל דהביצה ספק אי נולדה בחד בשבת או נולדה מערב שבת דאז אי ודאי נולדה בחד בשבת אסורה מן התור' משום הכנה לכן החמירו בספק דאפי' נתערבה אסורה אבל הכא שהספק אם נולדה בי"ט דאי אפי' ודאי נולדה בי"ט דעלמא אין אסורה כ"א מדרבנן דגזרי' אטו י"ט שאחר שבת לכן הקילו בספקה ע"י תערובות:

וכמ"ש סי' תצ"ז ס"ד. ר"ל הרב"י בחיבורו הארוך הביא דברי הר"ן שכתב שיש חולקים על הרא"ש מלוני"ל שהתיר ספק מוכן בי"ט שני מטעם ס"ס:

ק"ו כשספק א' בגופו כו' דגרע טפי כו' ר"ל דהמחבר כתב בי"ד סי' קיו"ד ס"ט ביצת ספק טרפה שנתערבה באחרות כולן אסורות כו'. כיון שהספק הראשון היה בגופו אין להתירו משום ס"ס. וכ' ע"ז רמ"א וי"א הטעם דאסור הואיל והספק הוא איסור תורה ולא נוכל לומר עוד ספק שאין כאן איסור רק שנתערב באחרים לא מיקרי ס"ס. וכ' הש"ך דנ"מ בין שני הטעמים אם היה ספק הראשון מדרבנן דלרמ"א מותר ולהרב"י אסור ולבסוף צידד הש"ך די"ל דגם המחבר מודה היכי דספק א' מדרבנן מותר ע"י ס"ס דהיינו כשנתערב אע"ג דס' ראשון הוא בגופו והשני ע"י תערובות ע"ש. וא"כ הכא דמיירי בי"ט דעלמא דאיסורו דביצה מדרבנן א"כ אפי' ספק א' בגופו וא' ע"י תערובות הוי ס"ס ומותר. מ"מ ס' כזה שא' בגופו וא' ע"י תערובות גרע משאר ס"ס דהא כה"ג בדאורייתא לא הוי ס"ס ובדשיל"מ יש פוסקים דאפי' ס"ס ששניהם בגופו אסור. עכ"פ יש להחמיר בדשיל"מ בס' א' בגופו וא' ע"י תערובות דלא הוי ס"ס וג' תערובות בדשיל"מ עיין לעיל סי' תצ"ו מ"ש מ"א בשם ש"ך: