מחצית השקל על אורח חיים תקיג:ב

(ס"ק ב) דהיינו כו' דאיסור הנגיעה היא מירושלמי דאהא דתניא דף ד' ביצה כו' אבל כופה עליה כלי שלא תשבר. מסיק בירושלמי בלבד שלא יגע בה. הביאו הרב"י בסי' ש"י וכתב המ"מ פכ"ה מהל' שבת וז"ל לא ידעתי הטעפ כו'. ואפשר שינענע הביצה ע"י הכלי (ר"ל ע"י שהביצה עגולה מתנדנדת ע"י הנגיעה) עכ"ל. ובת"ה כתב שטעם זה דחוק. ואפשר דס"ל לת"ה דאין לאסור הנגיעה מה"ט דהא הוי דבר שאינו מתכוין וגם לא הוי פסיק רישיה. ואפי' הוי פ"ר י"ל דת"ה אזיל לשיטתיה דבדבר דרבנן פסיק רישיה מותר(וכמ"ש בסי' שי"ד במ"א ס"ק ה') וכ' ת"ה וז"ל אלא נראה לחלק דהתם כיון דהנחת הכלי על הביצה הוא לצורך הביצה דהוי דבר המוקצה ולכן אסור ליגע בו. אבל כשההנחה והתשמיש לצורך דבר שאינו מוקצ' כי נגע ע"י ההנחה במוקצה שרי. עכ"ל הרב"י לעיל סי' שי"ד:

וכ"מ סי' רע"ז ס"ג דשם כתב רמ"א ומ"מ מותר ליגע בטבלא כו' וה"ה דמותר ליגע במנורה כו' בלבד שלא ינענע כו' וסתם ולא התנה דוקא כשהנגיע' היא לצורך דבר המותר אלמא אפי' לצורך מוקצ' מ"מ מותר דלא כת"ה. וכן בסי' ש"ח ס"ג בהג"ה כ' כל מוקצה כו' אבל בנגיעה בעלמא שאינו מנדנדו שרי וסתם ג"כ ולא כתב דוקא כשנוגע לצורך דבר היתר אלא ע"כ ס"ל כשאינו מנדנד בכ"ע מותר אפי' לצורך דבר המוקצה דלא כת"ה:

אך קשה כו' אע"פ שמתנדנד בנגיעתו. וליישב הירוש' שכ' ובלבד שלא יגע דמשמע שהנגיעה אסורה. ע"כ צ"ל כמ"ש ת"ה לחלק בין אם הנגיעה היא לצורך דבר היתר או לא וא"כ דברי רמ"א סותרים זא"ז. ובד"מ כ' בשם א"ז כו' ר"ל ע"פ דברי ד"מ יתיישב דברי רמ"א:

משמע דמיירי כו' ר"ל הא"ז מיירי שדבר היתר מונח על הנר ולכן מותר ליטול דבר מותר מן המנורה אע"ג שעי"ז מנענע המנורה מ"מ כיון שאינו נוגע במנורה גופה רק ע"י דבר היתר המונח עליו הוי רק טלטול מן הצד ולכן מותר. ובזה א"ש דברי רמ"א בסי' רס"ה דודאי גם בסי' רס"ה ס"ל דלא כת"ה ואין חילוק בין נוגע לצורך דבר המותר או לצורך מוקצה. וכשמנענע בכל ענין אסור. והא דכתב ואסור ליגע בנר דולק כו' פן יתנדנד כו' מלתא דפסיקא נקט דכשהנר דולק אסור אפי' נוגע בו ע"י דבר היתר המונח עליו דלא הוי רק טלטול מן הצד אבל כשאינו דולק אין האיסור מלתא דפסיקא דלפעמים מותר דהיינו כשאינו נוגע כ"א ע"י דבר היתר דהיינו טלטול מן הצד ואע"ג דבירוש' כתב על וכופה עליה כלי ובלבד שלא יגע בה הכלי וכמ"ש הרב"י בסי' שיו"ד לשון הירושלמי וכמ"ש פה סעיף ד' הטעם ניהו דס"ל להרמ"א דגם נענוע מקרי טלטול מוקצה מ"מ הא קי"ל בסי' שי"א דטלטול מן הצד מותר והיינו דדוקא כשהטלטול לצורך דבר המותר ולכן כ' מ"א שדבר היתר מונח אבל בירושל' דקאי על כופה כלי דהוי לצורך ביצה המוקצה בכה"ג אפי' טלטול מן הצד אסור:

דהא כ' סתם המחבר כ"ד שאסור לטלטלו כו' אבל מותר לכפות עליו כלי ובלבד שלא יגע בו עכ"ל הרב"י וסתם ולא כתב דמיירי בדבר עגול שמתנדנד אע"כ אפי' אינו מתנדנד אסור כיון דשם הנגיעה היא לצורך דבר המוקצ' כמ"ש מ"א שם והיינו כדעת ת"ה וא"כ רמ"א דלא ס"ל כת"ה ה"ל לחלק שם דוקא במתנדנד אסור: