מחצית השקל על אורח חיים תקיב:ה

(ס"ק ה) מותר כו' משמע בתו' כו' דאי' שם ע"ב דפליגי ר"י הגלילי ור"ע דר"ע דרש לכם ולא לגוים אבל לכלבים מותר. ור"י ההגלילי דרש לכם ולא לכלבים וא"ל אביי לרב יוסף לר"י הגלילי הני סופלי (היינו גרעיני תמרים) לחיות' היכי שדינן להו ומשני חזי להיסק ופריך בשבת מאי א"ל. ומשני מטלטל להו אגב רפתא. והקשו התו' ע"כ קישיות הש"ס לא היתה איך שרי לטרוח בשביל הבהמה דא"כ לא מתרץ מידי מיהו דחזי להיסק או מטלטלו אגב פת. עכ"פ טרח בשביל הבהמה. אע"כ קושית הש"ס דלר"י הגלילי הוי מאכל בהמה מוקצה. א"כ תיקשי מכמה משניות דקתני דמותר ליתן מזונות לפני בהמתו בשבת. ותי' דודאי מה שהוא מאכל בהמה גמור אינו מוקצה ומותר ליתנו לפני בהמה. אלא דהני סופלי כמות שהן אינו מאכל בהמה כ"א ע"י הדחק ואוכלי בהמה ע"י הדחק הוי מוקצה אלא אם חתכן לחתיכות הוי מאכל גמור לבהמה. וא"כ לר"ע דס"ל לכם אפי' לכלבים מותר לטלטלן אפי' קודם התיקון דהא בידו לתקנן. אבל לר"י הגלילי דדרש לכם ולא לכלבים דאסור לתקנן דיש בהאי תיקון מלאכה דרבנן ובלי תיקון לא הוי כ"א מאכל ע"י הדחק והוי מוקצה עכת"ד התוס'. ומדעת הפוסקים נראה דשרי דלא מצינו להדיא לאחד מהפוסקים שכתבו האי דינא. ולענין קושית תוס' הנ"ל עיין ברש"י וברמב"ן במלחמות: