מחצית השקל על אורח חיים תקז:ד

(ס"ק ד) בתנור כו' אע"ג דלא הוי הכנה ממש. ר"ל בטור כתב הטעם לאיסור דוקא בנפלו בי"ט דאין איסורו רק מדרבנן לכן מותר להוסיף עליו ולבטלו כדין כל איסו' דרבנן משא"כ אם נפלו בשבת שלפני י"ט דאסורים בי"ט משום הכנה דהא בשבת אסור להסיק בהן. ואם כן שבת לא הכין לעצמו ואם נתיר להסיק בהן בי"ט שאחר שבת ה"ל שבת הכין לי"ט. ואיסור הכנה דאורייתא ובאיסור דאורייתא אסור לבטל או להוסיף עליו ועז"כ מ"א אע"ג דלא הוי הכצה ממש. ואינו דומה לביצה שנולדה ביום טוב שאחר שבת דמאתמול גמרה לה זה מיקרי הכנה ממש. דהגמר הוי הכנ' גמורה משא"כ הכא:

ומכל מקום משמע בר"ן כו' כיוי דאלו היה לו חולה כו' סברא זו כתב הר"ן על עגל שנולד בשבת שלפני י"ט די"א דמותר לשוחטו בי"ט ולא אמרי' א"כ שבת הכין לי"ט. כיון שאם ה"ל חולה תוך ביתו היה רשאי לשוחטו ולאכול ממנו אפילו בריא באומצא נמצא שבת לעצמו הכין. הובא במ"א סי' תקי"ג ס"ק ט"ו ואם כן ה"ה די"ל כי לענין עצים שנשרו וא"כ אפילו את"ל דהוי הכנ' גמור' מ"מ ליכא הכנה דאורייתא ר"ל דשבת לעצמו הכין:

אלא דאסרי להו רבנן כו' וא"כ איך נאמר דבי"ט שאחריו איכא הכנה דאורייתא דהא מן התור' יום טוב לעצמו הכין וכ"כ מהרש"א שם בהאי דעצים שנשרו ליישב בזה דעת הרי"ף ע"ש:

מצריך לתרווייהו. ר"ל אע"ג דס"ל בעצים שנשרו דאסורים משום מוקצה אפילו לר"ש ואסור דבמוקצה דמחובר אפילו ר"ש מודה דהוי כמו דחיה בידים ע"ש מכל מקום הוצרך טעם שמא יעלה ויתלוש דהיינו בפירות הנושרים אם יש לו עורבים בתוך ביתו הוי מוכ לעורבים ומוכן לעורבים הוי מוכן לאדם. ובתוספות פסחים כתבו עוד גוונא דלפעמים ליכא משום מוקצה. ולפעמים לא שייך שמא יעלה ויתלוש. היינו במקום שצריך מרא וחצינ' הואיל ואיכא טרחא ל"ח שמא יעלה כו' דבינתים אדכורי מדכר ולא יחלל שבת כ"כ התוס' ריש ביצה:

משמע דחד טעמא הוא. ר"ל ס"ל דלא הוי כשאר מוקצה ולר"ש שרי וליכא כ"א שמא יעלה ויתלוש אלא כי היכי דלא חיקשי לך איך נגזר בעצים שנשרו שמא יעלה ויתלוש. א"כ יהיו כל העצים אפי' מה שנשרו מעי"ט אסורים להסיק בהן ונגזר שמא יעלה ויתלוש. לכן כתב דהוי נולד ולכן גזרינן שמא יעלה ויתלוש. בשלמא מה שנתלש מעי"ט לא יטעה שנתלש בי"ט אבל כיון דעצים שנשרו הוי נולד ר"ל שנשרו היום יטעה האדם דגם בידים מותר לתלוש:

ועצים שנשרו בי"ט כו' ר"ל לפ"ז דעצים שנשרו בי"ט שלפני שבת דאין אסורין בשבת הבא אחריו כ"א מדרבנן. א"כ לכ"ע מותר להרבות עליהן בשבת ולהסיקן ע"י גוי. ועססי' רע"ו מבואר באיזה ענין מותר להסיק בשבת ע"י גוי:

ומ"ש סי' תמ"ה מ"ש מהרי"ל שהקשה מכאן: