מחצית השקל על אורח חיים תקג:ג

(ס"ק ג) מותר לאכלו אפילו יש לו תבשילין אחרים דזה ל"מ הערמה כו'. בא ליישב האומרים פ"ב דביצה אם לא הניח ע"ת ועבר במזיד ובישל לצורך שבת דמותר ומקשה מברייתא דקתני ואם הערים אסור ומשני הערמה אחמרי רבנן טפי ממזיד דבהערמה יש לחוש שגם אחרים ילמדו ממנו וגם הוא לא ישים אל לבו לחזור בו א"כ תיקשי למה מתירין כאן בהערמה. לזה כתב מ"א בסוף דבריו דאין זה הערמה כו' וא"כ לא מחמרינן בי' יותר ממזיד. תו קשיא לי' דהא פרכינן שם על מאי דמתיר באם עבר במזיד ובישל מדתנן המעשר פירותיו בשבת במזיד לא יאכל ומשני דמיירי בא"ל פירי לכן לא התירו משא"כ בבישל בשבת דל"ל מידי אחריני לשבת והא לא הניח ע"ת הרי דבמזיד לא הותר אלא בל"ל פירי אחריני א"כ ס"ד ה"ה הכא ניהו דהערמה דהכא שאוכל מעט ממנו אין לו דין הערמה. עכ"פ לא עדיף ממזיד ובא"ל תבשילים אחרים אסור עז"כ דליתא דאפילו י"ל תבשילים אחרים דגם במזיד מותר אפילו י"ל פירי אחריני דבתר הכי פריך מדתנן המבשל בשבת במזיד לא יאכל ומשני איסורא דשבת שאני דאחמרי ביה רבנן יותר מי"ט דקיל לגבי שבת וס"ל כהמפרשים כיון דאתינן להאי תי' דמחלק בין שבת לי"ט חזר מתי' א' דמחלק בין א"ל פירי אחריני או לא אלא בי"ט שרי אפי' א"ל פירי אחריני ובשבת אסור אפילו לית לי' פירי אחריני עבב"י וכ"ה בתשובת הריב"ש:

ומיהו בי"ט של ר"ה כו'. ואין טעמו נראה וז"ל ש"ג פ"ב דביצה. ונראה בעיני שאם עבר ואפה מי"ט לחבירו בשני י"ט של גליות מותר באכילה שהרי הוא כאופה מי"ט לחול ובב' י"ט של ר"ה אסור לפי ששניהם קודש וחמיר הוא מאופה מי"ט לשבת לפי שאינו יכול לאפות ביום שני עצמו עכ"ל. ולענ"ד כוונתו כמ"ש רש"י ריש ביצה אהא דאמרי' ביצה שנולדה בי"ט שאחר שבת אסור משום הכנה דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה בשבת וא"כ שבת הכין לי"ט ואע"ג דהוי הכנה ממילא ובידי שמים מ"מ אסור. וכתב רש"י הא דביצה שנולדה ביום א' שהוא חול למה מותרת הא הוכנה בשבת ותי' דסעודת חול לא חשיבא ולא בעי הכנה א"כ ההכנה שנעשה בשבת לא מיקרי הכנה אבל סעודת שבת ויו"ט דצריכים הכנה דסעודתייהו חשיבא ולכן אם הוכן משבת לי"ט או איפכא אפילו הכנה דממילא אסורה. וכעין זה ס"ל לש"ג בהכנה דבידים דשני י"ט של גליות כיון דיומא קמא עיקר והשני חול רק משום מנהג אבותינו לכן אין סעודתו חשיבא ולא אסרו חכמים מה שהוכן מי"ט א' לשני משא"כ בב' י"ט של ר"ה דשניהם קודש אם כן סעודת י"ט שני חשיב' והוי הכנה שהוכן בי"ט א' הכנה גמורה והחמירו רבנן. והוקשה לו א"כ מי"ט לשבת למה הותר דהא סעודת שבת חשיבא ועי"ז תי' לפי שאינו יוכל לבשל ביום השבת הקילו רבנן: