מחצית השקל על אורח חיים תקב:י

(ס"ק י) אגודה כו' משמע דאם אין אגודים כו' ודוקא אם העצים גסים כו' דלשון הש"ע הוא לשון הרמב"ם ודייק הרב"י מדנקט אגודה משמע דאם אין אגודים אפי' אחז בו האור מותר להסירו והטור לא כתב לשון אגודה אלא כ' מדורה העשויה מעצים דקים מותר להסיר מהן כל זמן שלא אחז בהן האור ודייק מזה הרב"י דוקא בעצים דקים הוא דאסור באחז בהן האור אבל בעצים גסים אפי' אחז בהן האור מותר להסירו וכדי להשוות דעת הטור לדעת הרמב"ם לכן ס"ל דלא הותר להסיר באחז בהן האור אלא היכא דאיכא תרתי לטבות' שאינן אגודה וגם הם עצים גסים ולכן הטור דמיירי באין אגודים. ולכן כ' דוקא עצים דקים והרמב"ם דמיירי באגודה ולכן סתם ומשמע דאפי' בגסים אסור באחז בהם האור:

וז"ל הג"מ כו' ואינו מכוין לכך ופעמים שאינו מכבה ר"ל ע"י שלפעמים אינו מכבה לא הוי פסיק רישיה:

ועסי' תקי"ד שכ' מ"א שם בשם הרא"ש דכה"ג גרע מגרם כיבוי דשרי דגרם כיבוי לא מיקרי אלא כשאינו עושה מעשה בגוף האש אלא חוצה לו כגון טלית שאחז בו האור מצ"א מותר ליתן עליו מים בצד השני. אבל היכי שעושה מעשה בגוף הדבר הדולק לא מיקרי גרם כיבוי:

נכון להחמיר כדעת מרדכי ורוקח. אולם ליקח ממדורה זו וליתנו למדורה אחרת הסמוכה לה כתב הט"ז דשרי דדומה לנותנו באותו מדורה בצד האחר: