מחצית השקל על אורח חיים תקא:ז

(ס"ק ז) בשדה כו' שאינו מגבב לצורך מאר כצ"ל. והיינו כמ"ש לעיל דהר"ן ס"ל דמדינא מותר דהוי לצורך א"נ. אלא דמחזי דמגבב לצורך מחר וסמוך למקום בישול ל"ל הכי:

וביש"ש אוסר כו' ר"ל דבש"ס לא הוזכר להתיר כ"א חצר דקתני ומגבב בחצר כו' אלא הר"ן לטעמיה. וכן ס"ל להרמב"ם שבש"ע הביא לשונו דהר"ן ס"ל דאפילו בשרה ליכא משום מעמר כיון דהוי לצורך א"נ ודומה לבקיעת עצים כנ"ל ואין אסורו כ"א דנראה שעושה לצורך מחר. ולכן היכי דקדרתו מוכחת עליו דלא עביד לצורך מחר מותר וא"כ מה לי חצר ומה לי שדה בכה"ג אפילו בשדה מותר. אבל יש"ש ס"ל הא דקתני ברייתא חצר הוא דוקא. דוקא בחצר מותר סמוך לקדרתו אבל בשדה לכ"ע אסור מצד הדין כיון דהו' במקום גדולו יש בו משום מעמר. אע"ג דהוי לצורך א"נ מ"מ אסור ואינו דומה לבקיעת עצים דליכא איסור תורה. משא"כ מעמר דאיכא איסור תורה. והוי כמו קצירה וטחינה דאפילו לצורך א"נ אסור. אבל בחצר דלא הוי מקום גדולו דלית ביה משום מעמר אלא משום דמחזי דעביד לצורך מחר ולכן הותר סמוך לקדרה דקדרת' מוכחת עליו:

לחלת'. היינו כוורת והוא בשבת דף ע' ד ע"ב ומבואר שם דוקא במקום גדולו. וכ"כ הר"ן גופיה ס"פ המביא בשם ריב"ם: