מחצית השקל על אורח חיים תקא:יג

(ס"ק יג) וא"כ ל"ל טעם דנולד. ר"ל ל"ל להש"ס בשבת דף כ"ט לומר הטעם על תיקון גוי קב בבקעת משום נולד ומה' ט אין מסיקין בו ת"ל דהוי סתירה (ויהי' אסור אפילו הבקעת היה של גוי או אפילו לר"ש דל"ל נולד):

ול"נ דהקושיא כו' ה"ה סתירה. ר"ל דהא בשעת הבערה הותרה אב מלאכה דהבערה כיון דהוי צורך אוכל נפש ומה לי אי עושה באותה שעה מלאכה אחת או שתים דהיינו הבערה וסתירה:

וניהו דאסור כו' משום דמלאכה בפ"ע ר"ל דנעשה איסור הסתירה קודם ההעברה ואז עדיין אינו תיקון המאכל עצמו כמו הבערה שמתקן המאכל עצמו בשעת הבערה ודומה הסתירה למכשירים:

ואפשר דמותר כו' דהא סותר כו' ר"ל עד עכשיו כתב מ"א דבריו אפ"ת דביקוע כלי קודם הבערה אסור מ"מ בשעת הבערה מותר. אבל באמת אפשר להתיר הביקוע גם קודם הבערה. אע"ג דאכתי אינו מתקן אוכל עצמו כמו ביקוע עצים. אף על גב דבביקוע ליכא מלאכה גמורה ואין בו איסור משום דדמי לעובדין דחול כמ"ש מ"א בס"ק ג'. אבל סתירת כלי הוי מלאכה גמורה. עז"כ דגם בסתירה זו אין איסור מלאכה גמורה. אא"כ עושה לבנות:

על בל תשחית. ואפילו בחול אסור:

מיוחד לכך. ר"ל העץ היה מיוחד לחתות אש: