מחצית השקל על אורח חיים תצט:ד

(ס"ק ד) לצלי שיתן כו' עבי"ד סי' ע"ו ר"ל דהתוס' ס"ל דמדינא צלי א"צ מליחה כלל לכן הוצרכו לומר דאע"פ כן הדרך שמולחים הצלי כדי ליתן בו טעם אבל לדידן דקי"ל בי"ד כהפוסקים דגם צלי צריך מליחה קצת בלא"ה א"ש מ"ש כדרך שמולחים לצלי מדינא:

אבל לקדרה אסור ומבואר שם דאפי' לצלי כעין קדרה ופי' רש"י קרוב למליחת בשר של צורך קררה עכ"ל אפילו הכי אסור:

ה"ל כלי שא"מ ובספר א"ר כתב וז"ל וצ"ע דודאי הדם יוצא דרך העור כמ"ש בי"ד סי' ע"א עכ"ל ר"ל דמבואר שם דמותר למלוח הראש ע"ג העור שעליו וע"כ צ"ל דהמלח מוציא הדם מן הראש דרך נקבי העור אף על גב דשם הטעם דהוי כחתיכה עבה הראש עם העור. דהא העור דבוק לראש משא"כ הכא דאין העור דבוק לבשר. מכל מקום מוכח שם דבעור יש נקבים שע"י הדם יוצא. אבל מקום אפשר לחלק דודאי הנקבים הם דקים מאד ומצד עצמם אין הדם יוצא מתוך הנקבי' והוי כלי שא"מ אלא הא דמותר למלוח ע"ג העור של הראש. דע"י כח המלח יוצא הדם דרך הנקבים אע"ג שהם קטנים וצ"ל דגרע מדף חלק ברהיטני דמולחי' עליו כמ"ש בי"ד סי' ס"ט סעיף ט"ז וה"ט דבעור יש מקומות שיש בהם גומות: