מחצית השקל על אורח חיים תצז:ז

(ס"ק ז) אווזין כו' וה"ה שאר עופות אלא נקט אווזי' דאורחא דמלתא שהן בני תרבות ומזונותן עליו כ"כ מ"ב:

וא"כ אפי' חוץ לחצר שרי דאין סברא לחלק כיון דהותר בחצר אפי' צריך למצודה א"כ ה"ה חוץ לחצר שרי:

כיון דהרא"ש כ' בחצר שכתב וז"ל אווזים ותרנגולים ההולכים בחצר ומשמע ליה לבעל מ"ב שהוא תנאי דוקא כשהולכים בחצר אע"ג דלא ידעינן טעם לחלק בין תוך החצר או חוץ לחצר. לא מלאו לבו לחלוק על הרא"ש מסברא:

א"כ למה נקט הטור בבית. ר"ל הטור כ' אווזים ותרנגולים שבבית וא"א שזה תנאי והרא"ש ס"ל דוקא בחצר מותר והטור שכ' שבבית לפ"ד מ"ב יהי' כוונתו דוקא בבית מותר הל"ל דאפי' בחצר מותר כמ"ש הרא"ש. לכן נ"ל דמ"ש בחצר או בבית. ר"ל חצר שנקט הרא"ש או בבית דנקט הטור כלו' שנתגדלו כו'. דאין זה תנאי לדינא. אלא אורחא דמלתא נקט מה"ט באי' לכלובן הואיל ונתגדלו כו' וג"כ נ"מ לדינא דאותן שקנה מחדש אסור. דאין באין לכלובן לערב. ולפ"ז אין חילוק בין בית לחצר ולכן אע"פ שהרא"ש כתב חצר. כ' הטור בית. כיון דלא נ"מ לדינא כ"א שע"י זה באים לכלובן. א"כ דא ודא אחת היא:

וכ"נ דעת ש"ע שכתב תרווייהו שבבית או בחצר וא"א דדינא אתי לאשמועינן דדוקא בבית או בחצר מותר אבל חוץ להם אסור. א"כ לא ה"ל למימר כ"א חצר ויהיה כ"ש בית אע"כ דרק אורחא דמילתא נקט שנתגדלו בבית או בחצר וע"י זה באים לכלובן לערב ואין שייך בזה רבותא בית או חצר:

דכל מה שאסור מדאורייתא כו' דאפי' באים לכלובן ומזונותיו עליו מ"מ בשבת אסור מדרבנן וכמ"ש סי' שט"ז לדעת רמ"א והסכים עמו מ"א אלא דבי"ט הותר משום שמחת י"ט אבל מה שאסור מן התורה בשבת. לא הותר בי"ט משום שמחת י"ט וכמ"ש לעיל סי' תצ"ה דצידה בי"ט אפי' לצורך אוכל נפש אסור: