מחצית השקל על אורח חיים תצז:יב

(ס"ק יב) שאין מפריחים כו' לכן נ"ל דהרא"ש בתשובה (דס"ל דבעינן דוקא מפריחים ח"ל) אזיל לטעמיה ר"ל כמ"ש מ"א בס"ק שלפני זה דהרא"ש ס"ל כטעם א' דתליא בבאים לכלובן ומזונתן עליך ומשום צידה לא בעי מזונתן עליך ודי במה שבאו לכלובן. אלא שיהיו מזומנים ולא יהיו מוקצים לכן בעינן מזונתן עליו. ולכן בעי' דוקא שיהיו מפריחים ח"ל דאף על גב דמפריחים ועי"ז אין מזונתן עליו מה בכך דהא אפ"ה כיון דבאי' לכלובן לערב ה"ה ניצודים אלא דבעי מזונותן עליך שיהיו מזומני' ולא יהיו מוקצים. כיון דאין מפריחים ח"ל עדיין הם מזומנים ולא מוקצים. כדאמרינן גבי בהמות מדבריות בסימן תצ"ח סעיף ג'. אבל במפריחים ח"ל אז הוי מוקצים אבל בפסקיו חזר בו וס"ל דאפ"ה הטעם משום צידה ר"ל אפילו באים לכלובן אם אין מזונותן עליו מיקרי מחוסר צידה. דאל"כ תהני להו זימון ולמה קי"ל דאין זימון מהני להם כיון דל"ב מזונותן עליו אלא שיהיו מזומני' ולא יאסרו משום מוקצה אע"כ מזונתן עליך בעי' דאל"כ הוי מחוסרי צידה. לכן אפילו מפריחים תוך התתום כיון שעל ידי זה אין מזונתן עליו אף על גב דמ"מ הם מזומני' כנ"ל מ"מ אסורים משום חיסור צידה כן הוא לכאורה כוונת מ"א. אבל דבריו צ"ב. דהא תורף דברי הש"ס הכי איתא אהא דאמר רשב"ג כל המחוסר צידה אסור. אמרינן ה"ד מחוסר צירה. א"ר יוסף אר"י א"ש כל שאומר הבא מצודה ונצודנו א"ל אביי הא אווזים ותרנגולים שאומרי' הבא מצודה כו' ותניא הצד אווזי' ותרנגולים פטור. אמר רבה בר ר"ה א"ש הללו באים לכלובן לערב כו' והרי יוני שובך ויוני עליה דבאי' לכלובן לערב ותניא הצד יוני שובך ויוני עליה חייב. אלא אמר רבה בר"ה א"ש הללו באים לכלובן ומזונתן עליך כו' רב מרי אמר הני עבירי לרבויי כו' עכת"ד הש"ס. וא"כ לאוקימתא דרבה בר"ה א"ש ה"ט דתניא יוני שובך ויוני עליה הצרן חייב מיירי בבאים לכלובן לערב. אלא הואיל ואין מזונתן עליך חייב דלדברי מ"א בתשובת הרא"ש דלא בעינן מזונותן עליך כ"א שיהיו מזומני' ולא יהיו מוקצה. א"כ אמאי חייב ביוני שובך ועליה כיון דבאי' לכלובן ואין מחוסרים צידה. ניהו דאין מזונתן עליו ואין מזומני' למה יתחייב משום איסור מקצה ואולי י"ל וכ"מ לשון רש"י שם וז"ל ומזונתן עליך. הלכך כבהמה הם וחשיבי מזומן עכ"ל הרי דגם רש"י כתב דע"י שמזונותיו עליו ה"ה כמזומן ומה לי שם באיסור מזומן הא לענין חיוב איירינן דתליא בצידה. ולא במזומן אע"כ צ"ל אף על גב דע"י שבאי' לכלובן הם ניצודי' מ"מ אם אין מזונותיה' עליו דאינם במזומן אין דעתו עליהן וכאלו אינן ברשותו. ועי"ז מיקרי מחוסר צידה ועי"ז חייב משום צידה וכן דעת תשובת הרא"ש. לכן אם אין מפריחי' ח"ל ניהו דא"מ עליו מ"מ הוי כמזומן וכאלו הן ברשותו ואין מחוסרי' צידה. מה שאין כן כשמפריחי' ח"ל הוי כאלו אינן ברשותו אבל הרא"ש בפסקיו ס"ל אפילו דעתו עליהן כל שאין מזונותיהן עליו. דהיינו שאין מפריחי' ח"ל מ"מ מחוסר צידה הן דאלת"ה אלא דאיסור צידה גרם הואיל ואין מזונתן עליו תהוי מהני להם הזמנה אפילו מפריחין ח"ל. ומ"מ דחוק הוא: