מחצית השקל על אורח חיים תצז:א

(ס"ק א) והדגים כו' לפי שהן מכוסים כו' תנן ר"פ א"צ. אין צדין דגים מן הביברים בי"ט אבל צדין חי' ועוף מן הביברין רשב"ג אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל כל המחוסר צידה אסור וכל שאינו מחוסר ציד' מותר ואיפסק' הלכת' כרשב"ג. ורמי הש"ס דתני' ביברין של חיה ושל עוף אין צדין מהן בי"ט. ומשני חיה אחיה לא קשי' הא בביבר קטן הא בביבר גדול. עופות אעופות ל"ק הא בביבר מקורה הא בשאינה מקורה. והוכיח שם דציפור דרור אפילו בביבר מקורה לא הוי כניצוד ע"כ תמצית דברי הש"ס המצטרך פה. ונחלקו הרמב"ם והראב"ד דהרמב"ם ס"ל דרשב"ג פליג גם על רישא. וגם בדגים אם הם בביבר קטן מותר לצודן דהוי כניצודים וחיה ועוף ודגים שוין. אבל הראב"ד ס"ל דרשב"ג לא פליג אלא על חיה ועוף אבל בדגים מודה לת"ק דאפילו בביבר קטן אסור לצודן ופסק רמ"א בש"ע כהראב"ד:

אלא דהמ"מ הקשה על הראב"ד מדאמרי' דף כ"ה א"ר הסוכר אמת המים מעי"ט הדגים מותרים וכמ"ש סעיף ה'. והא להראב"ד אפילו בביבר קטן אסור בדגים. ותי' הרב"י דה"ט דמותר באמת המים כיון שהיא צרה אף ע"פ שארוכה הרבה מ"מ ה"ה כניצודי' משא"כ ביבר כיון שהיא רחב וגם הדגים מכוסי' מן העין ויכולים יותר. להשמט. לכן אסור אפילו בביבר. דהא ע"כ גם לרמב"ם צ"ל הכי דהא לא התיר כ"א בביבר קטן ובאמת המים מותר אפילו ארוכה הרבה. אע"כ משום שאמת המים צרה. ובזה יובנו דברי רמ"א ומ"א. וגם בשאר. מקומות בסי' זה:

אם אין מחוסרים צידה דהיינו ביבר קטן: