מחצית השקל על אורח חיים תסז:א

בטור כ' כו' ול"א שמא יטחנם כו' שאין לוקחין קמח מ"ה כו' והר"ן שכ' דאפי' ניכר הביקוע אסור למכרן לגוי שמא ימכרם לישראל וישראל לאו אדעתיה לעיין בהם. או שמא יטחנם הגוי ויחזור וימכרם לישראל היינו משום שכתב הר"ן לפני זה ע"ד הרי"ף בענין שימור משעת קצירה בד"ה ומבעי ליה לאינש לנטורי כו' בשם גאון דאין לוקחים קמח מן השוק אלא בשעת הדחק. וה"מ מצה דמצוה אבל שאר הלחם שאדם אוכל בפסח כו' משמע דמותר ליקח קמח מן השוק לשאר מצות אבל הטור אפשר ס"ל דאפי' לשאר מצות אין לוקחים מן השוק דעכשיו דרך הגוים ללתות החטין קודם טחינה ובזה א"ש מה שהקשה בח"י דאכתי א"ל שהישראל יקח הקמח וישהה אותו בביתו ועביד אסורא במה שמשהה חמץ בביתו ואפי' ביטל מ"מ איסורא דרבנן איכא לא קשה מידי כאן דאסור לעשות מהן מצות והוא חשש רחוק שישראל יקנה קמח שיש בו חשש חימוץ דהא מהאי טעמא אין רשאי לעשות מהן כיון שדרכן ללתתן ומה"ת יקנה קמח זה וישהנו ללא צורך ואפשר לפי מאי דאסור לעשות מהן מצות לכל ימי הפסח הואיל ודרכן ללתות אפשר שגם לשהות בביתו אסור עכ"פ חשש רחוק הוא: