מחצית השקל על אורח חיים תנט:טז

(ס"ק טז) לא כו' ואם משום שלועסו ורוק אדם מחמיץ. דהא הקמח נקלה כו' אע"ג דשם בסי' תס"ג אנו מחמירים מ"מ בלעיסה עכ"פ יש להקל. משמע דס"ל כו' עססי' ת"ס שכתב מ"א דבדבר קטן אינו מפסיק. וכיון דלא נתן מהרי"ו טעם אחר כ"א משום הפסקה אלמא דלא חש למ"ש ת"ה דהקמח אינו נאפה:

וא"כ למהרי"ו לדידן דל"ח לדבר קטן היה מותר אפילו ליתן לדבר לח עכ"פ לעיסה שרי לדידן דל"ח לדבר קטן לענין הפסקה ואם הקמח באמצע המצה ונתנו לתוך דבר לח אוסר מ"א בסי' תס"ג אפילו דיעבד עיין שם. ואותן שתקנו המצות ידיחו ידיהם לאו דוקא לאחר תיקון. אלא אפי' תוך עשיית המצות וא' מהעוזרים גמר המצה שערך הוא וצריך להמתין עד שיובא על השלחן עיסה אחרת ויערוך שוב מצה אחרת בינתים. צריך להדיח ידיו. דכיון דידיו חמין אם אינו עוסק תמיד בעשיית הבצק שע"י מחמיץ מיד: