מחצית השקל על אורח חיים תנו:ד
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 456:4 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק ד) ולא ידחק רק ימדוד בפיזור כו' וכתב ח"י עמ"ש רמ"א דא"כ לא ילוש יפה ז"ל משמע דאף שרוצה ליקח רק שיעור עשרון מ"מ לא ידחק כו' עכ"ל. ור"ל דאל"כ א"צ לטעם שלא ילוש יפה אלא דבלא"ה אסור דהוי יותר משיעור עשרון:
ואם כן דינו אמת. אבל לשון רמ"א ומהרי"ל שממנו מוצא הדין לא משמע הכי. דהא מה שסיים מ"א רק ימדוד בפיזור כו' הוא לשון מהרי"ל. ואי כדברי ח"י ע"כ מיירי שלא ידחק אחר שמילא הכלי שהוא שיעור עשרון. ואיך אמר ע"ז רק ימדוד בפיזור כו' הא כבר מדד. ובס' ח"מ כ' על רמ"א ומ"א שלא דקו בדברי מהרי"ל והביא לשון מהרי"ל וז"ל ולא ידחק את הקמח באגן דאז לא יהיה נילוש יפה. אך ימדוד בפיזור כדרך שמודדים למכור עכ"ל. וח"ו דקו ודקו. ורמ"א תמורת תיבת אגן כתב מדה. ואפשר דבימי מהרי"ל היה להם אגן משוער למדוד בו עכ"פ כונתו שלא לדחוק הקמח בכלי שמודדים בה. מדסיים אך ימדוד בפיזור כו' כנ"ל. והא דקשיא לח"י ר"ל בלא"ה הא הוי יותר מעשרון. מבואר עפ"י ד"מ שכתב וז"ל כתב הכלבו יש לפקפק בזה השיעור אם נשער אותו בכלי המחזיק בקמח רפוי או בעצור ומחובץ. ומהרי"ל כתב דלא ידחק הקמח תוך המדה דא"כ לא נילש יפה בכמה מקומות שלא יכנס שם מים ויתחמץ בתבשיל עכ"ל ד"מ. נראה מדבריו שהביא דברי מהרי"ל לפשוט ספיקו של כלבו. דע"כ צ"ל הקמח רפוי דא"כ לא נילש יפה. וא"ל אכתי מנ"ל דלמא לעולם השיעור הוא עשרון עצור ומחובץ. אלא אחר המדידה יפזרנו שוב באגן שיהיה רפוי. דא"כ קשיא הרי אחר שיפזרנו יחזיק יותר מעשרון א"כ למה נתנו חכמים שיעור עשרון עצור ומחובץ וסמכו ע"ז שאח"כ יפזרנו טפי ה"ל ליתן השיעור מיד במדה כמה תחזיק כשמודד רפוי. ולא נצטרך אח"כ לפזר כיון דעכ"פ בשעת לישה צ"ל רפוי אע"כ שיעור עשרו. שנתנו חכמים הוא במדידה רפוי'. כדרך המודדים למכור. ובזה נתיישב קושית ח"י וח"מ הא דהוצרך ליתן טעם דא"כ לא ילוש יפה. ר"ל דהוי יותר מעשרון. דז"א דאי לאו ה"ט דאינו נילש יפה. היה א"ל דשיעור עשרון כך הוא שיהי' דחוק ועצור כס"ד דכל בו. אלא ע"י טעם זה שלא יהיה נילש יפה מוכח דשיעור עשרון הוא רפוי. ובאמת לפ"ז רמ"א המ"ל הטעם שהוא יותר מעשרון. כיון דכבר מוכח דס"ל למהרי"ל דשיעור עשרון הוא רפוי אלא כיון דמהרי"ל הוצרך לטעם שלא יהי' נילש יפה דעי"ז מוכח שימדוד עשרון רפוי ול"ל טעם אחר כנ"ל גם רמ"א העתיק כדבריו ולא כתב טעם אחר:
לא יניח ידו. ג כ מה"ט שעי"ז ידחק הקמח כ"ה בד"מ גם על ידי הידים מתחמם הקמח: