מחצית השקל על אורח חיים תנד:ד

(ס"ק ד) למחלט כו׳ לענין כבד אם חלטוהו לכבד אח"כ מותר לבשלה עם בשר דשוב אינה פולטת דם מ"מ לדידן דאין בקיאים בחליטה אסור:

וסילק׳ מיד מותר הק׳ בס׳ ח"מ מה לי אם סלקה מיד או לאחר זמן דהא אי סמכי׳ על החליטה אפי׳ שהתה שם זמן מרובה אין בכך כלום דהא שוב לא תחמיץ ולענ"ד נקט מיד לרבות׳ דהרב"י בי"ד סי׳ ע"ג כ׳ דה"ט דאין אנו בקיאים שמא לא יהיה רותחים יפה יפה והב"ח שם הוסיף דאין אנו בקיאים בשיעור המים אם מעט ואם הרבה עוד הוסיף הב"ח דא"א בקיאים כמה זמן ישהה בתוך המים רותחים עוד הוסיף ע"ש וא"כ לספקא בתרא דא"א בקיאים כמה זמן ישהה משמע דאפי׳ בקיאים בשיעור המים וגם בקיאים בשיעור הרתיחה שהוא יפה אעפ"כ חיישי' שמא צריך לשהותו בתוכו זמן מרובה יותר ממה שהניחו שם. אם כן כל זמן שהעיסה תוך הרותחין גם לדידן ליכא למיחש שמא המחיצה אלא אח"ז כשנטל העיסה מתוך הרותחי' א"ל שמא היה צריך להשהותה ברותחי' יותר ועדיין אין העיסה חלוט' ועדיין אפשר שתחמיץ. ואעפ"כ אם שהה העיסה ברותחים זמן מרובה יש לאסור הרותחים שמא עדיין לא נחלטה העיס' וניהו כל זמן שהמים רותחים ל"ל שמא תחמיץ. מ"מ שמא נחו המים קצת מרתיחתן ועדיין לא היתה חלוטה ואם כן באותו זמן שנחו המים מרתיחתן שמא החמיצה ולזה כ' מ"א אפי' סלקיהו מיד וידעי' שבאותו זמן מועט לא נח מרתיחתו וא"כ ה"ל להתיר גם לדידן אף ע"ג דא"א בקיאים כמה זמן ישהה תוך הרותחים ממ"נ כנ"ל מ"מ יש לאסור משום ספיקות אחרות שכתב הרב"י וב"ח כנ"ל:

מ"מ אפי' כה"ג מסתפק מ"א אם יש להתיר בדיעבד או אפשר אם לא סלקוהו מיד לא נסתפק וברור לו אפי' דיעבד אסור:

וכ"מ קצת בטור סי' תס"א שכ' שהגאונים אסרו חליט' כ"א לחיה או לחולה ע"פ בקיאים וכן כתב אח"ז כ"א לחולי שהוקשה חוליו ע"פ רופאים וע"כ מיירי בחולי שאין בו סכנה דאי איכא סכנה מאי קמ"ל דהותר לחולה ע"פ רופאים אפי' קדלי דחזירי מותר. וכיון דמיירי בחולי שאין בו סכנה אי ס"ד דבעלמא אפי' דיעבד אסור לא ה"ל להתיר לכתחלה לחולי שא"ב סכנה:

שכתב שהחטה כו' וז"ל מעשה שמלגו תרנגול במים חמים ונמצא במים אח"כ גרעין חטה ואסר ראב"ן התרנגול שמא היתה החטה במים קודם הרתיחה והחמיצה ובלע התרנגול מן המים עכ"ל:

ומ"מ אין להקל כו' וח"י כתב בשם חמיו ז"ל הלכה למעשה שנפלה חטה לתוך תבשיל רותח הואיל ואינו רק איסור משהו דרבנן והתירו בהנאה או להשהותו עד אחר הפסח ומותר אז אפי' באכילה: