מחצית השקל על אורח חיים תנד:ג

(ס"ק ג) שאין כו׳ ורמ"א פסק כהרא"ש כו׳ אם עירב בה מורסין הרבה כו׳ בטל׳ דעתו כו׳ לשון עירב משמע שכבר הוציא הסובין וחזר וערבן גם מדכתב מורסין הרבה משמע יותר ממורסין דידה וגם דאי לא הוי רק מורסין של עצמ׳ לא הל"ל דבטל׳ דעתו דכה"ג לחם גמור מיקרי אלא ע"כ עירב בהם מורסין הרבה אחרים וא"כ ע"כ צ"ל שאכל כזית מן הקמח מלבד המורסין דלצרף המורסין בלא"ה מסתפק המ"א אפילו מורסין מעט דהיינו מורסי׳ דידיה אם מצטרף כה"ג . ומזה משמע דפליגי. והפר"ח כתב דלא פליגי דגם הרא"ש מודה להרמב"ם דלענין מצה בעי׳ שתהא משומרת לשם מצה ואייתי ראיה מחלת תודה ורקיקי נזיר שעשאן לעצמן אמרי׳ דף ל"ח ע"ב דאינו יוצא בהן דהוי מצה המשומר׳ לשם זבח ולא לשם פסח כ"ש הכא דאינו משתמרת כ"א לשם כלבים. והרא"ש לא מיירי אלא לענין חלה ע"ש:

והרמב"ם ס"ל דאפילו לענין חלה כיון שלא עשאה לשם אכילת אדם לא מיקרי לחם כ"כ הכ"מ פ"ו מהל׳ בכורים דין ח׳ ע"ש:

משום שניכר בה כו׳ היינו שאינה ערוכה ואינו עשוי׳ כצורת לחם ע"ש: