מחצית השקל על אורח חיים תנא:ד

(ס"ק ד) דלמא כו' תו' בפ"ב דפסחים דף למ"ד ע"ב ד"ה התורה העידה כו' ובפ"ב דע"ז דף ל"ד ע"א ד"ה שאינו יוציא כו':

דהא בגמרא אי' בהדיא כו' דשם בפסחים פריך אהא דאמר רב קדרות בפסח ישברו והתניא אין טשין את התנור באליה ואם טש כל הפת אסורה שמא יבא לאכלו עם חלב עד שיסיק את התנור הא הוסק שרי א"כ גם קדירות יהיה מותרים ע"י היסק ומשני בתירוצי' הא והא בין רב ובין ברייתא מיירי בשל חרס אלא ברייתא דמיירי דהסיקה מבפנים לכן מהני היסק אבל קדרה דדרכו להסיקו מבחוץ לא מהני ופריך גם בקדירה יסיקנו בפנים ויהיה מותר ומשני חיישי' דלמא חיים עלה דלמא פקע' כו':

ונעבד תנור של מקדש כו' דאמרינן שם תנור של מקדש של מתכות היה והיה ס"ד הטעם משום חטאת שהיו מבשלים בתוכו ואם היה של חרס היה צריך כל פעם שביר' וע"ז פריך דאכתי ליעבד של חרס ואחר שיבשלו בו חטאת יסיקנו דהא היסק מהני כדתניא אין טשין את התנור באליה כו' ומשני ה"ט דלא עבדי של חרס משום שאין עושין כלי שרת של חרס:

קאי לענין טומאה כו' שהקשו על מ"ד התורה העידה על כ"ח שאינו יוצא מידי דופיו לעולם וא"ת הלא יוצא מידי דופיו ע"י כבשונות כו' ואומר ר"ת דזה לא חשיב יוצא מידי דופיו דכיון שהסיקו נעשה כלי חדש שכן דרך כו' ולר"ת יש להקשות תנור שנטמאה אמאי חולקים אותו כיון דחשיב ככלי אחר ליעבד ליה היסק ונראה לרשב"א בקדירה שאין דרכה להיסק כשמחזיר' לכבשן אז פנים חדשות באו לכאן אבל תנור כל שעה מסיקו בפנים ולאו כפנים חדשים דמי וצריך שבירה עכ"ל התו':

לשוויה ככלי חדש כצ"ל:

ומ"ש התו' בע"ז לענין איסור כו' וז"ל התו' שם על מ"ש כלי חרס אינו יוצא מידי דופיו. ותימא נהדרינהו לכבשונות כו' אור"ת דאין זה נחשב יוצא דאדרבא ככלי אחר חשיבי ופנים חדשות באו לכאן וא"ת כיון דחשיב כלי אחר א"כ תנור וכירים יותץ אמר רחמנא למה להדרינהו לכבשונות ואור"ש משאנ"ץ דודאי גבי קדירות דאין דרכן בהיסק כו' אבל תנור וכיריים שאיסורן בא ע"י היסק אינו יוצא בהחזרת אותן לכבשן ולא נקרא כלי אחר עכ"ל הנה פתחו בקושייתן א"כ תנור וכיריים יותץ אמר רחמנא כו' משמע דקושייתן לענין טומאה כמו שהקשה בפסחים אבל ממה שכתבו בתירוצם אבל תנור וכירים שאיסורן בא ע"י היסק מוכח דבאו ליישב גם לענין איסור דלא מהני היסק וכבשונות לזה כתב מ"א שנתכוונו לישב הא דתניא בפסחים דף ך' ע"ב תנור שהסיקו בקליפי ערלה חדש יותץ והואיל ונגמר דהיינו ע"י היסק ראשון על ידי איסור לכן אין לו תקנה אלא נתיצה וג"כ קשיא א"א דכבשונות מקרי פנים חדשות ה"ל להתיר על ידי כבשונות ולא בעי נתיצה. וע"ז תירצו ג"כ כיון דנגמר באיסור אין לו תקנ' לאותו תנור. ובתנור ע"י היסק לא מקרי פנים חדשות והוי תנור ראשון לכן לא מהני אבל להוציא בלע של איסור מודים גם התוס' דע"ז דמהני היסק בתנור:

ואז לא גרע מקדיר' כו' דהא הש"ס מקשה דגם בקדירה אמאי אמר רב ישברו יסיקם מבפנים ומשני דלמא חיים עלה כנזכר לעיל אלמא דאפי' בקדירה לולי החשש שמא חיים הוי סגי בהסקה אפי' לא יחזרנו לכבשן:

דהא בגמ' אמרי' כו' עד שיוסק כו' היינו בברייתא דאין טשין התנור באלי' כו' הנ"ל:

ועוד נ"ל דבוכיא כו' ר"ל דהב"ח אע"ג שהחמיר בתנור דאפילו כבשונות לא מהני ומ"מ סיים ומ"מ נראה דכ"ז דוקא בתנור וכירים שהן כלי חרס אבל פדילא שעושים מלבנים ועפר מועיל לו היסק פנימי. והיינו בוכיא לדעת התוס':

אלא בליבון דהיינו היסק מבפנים:

דין כלי אדמ'. ולא מצאתי מבואר דין כלי אדמה. ולא קי"ל הכי כלי אבנים מבואר סעיף ח דיש להם דין כלי מתכו' וכתב בח"י סי' תס"א ס"ק ג' מה שאנו קורין רע"ר יש להטיח עליו טיט כעובי אצבע בין למטה ובין מצדדין בין למעלה ויש נוהגים ללבן הרע"ר ע"י גחלים עכ"ל ולענ"ד נראה מדברי מ"א רע"ר של חדש וודאי דין קדרה יש לה ול"מ מילוי גחלים דחייס עלה אך פר"ח ר"ס תס"א כ' שהוא מחלוקת רמב"ם וטור ורשב"א ע"ש:

אלא כו' כצ"ל אלא ר"ל אם הוא של מתכ' וגם בזה. לבי נוקפי כיון דדרכן לעשותן מדבר דק מה שקורין בלע"ך וע"י הגחלים מתקלקל הרבה אולי גם בזה י"ל דלמא חייס וצל"ע: