מחצית השקל על אורח חיים תנא:ג

(ס"ק ג) אפי' כו' וכ' הד"מ דלדעת הטור שכתב כלשון המחבר:

דלא כב"י שכ' כיון שהרמב"ם אוסר אפי' בכ"ש וי"ל דגם הטור מודה לו וצ"ל הא דנקט הטור עירוי להרב"י הוא לאו דוקא:

ול"נ דאף הרמב"ם כו' דלא כהרב"י וגם הד"מ מודה לו בזה דעכ"פ הרמב"ם אוסר כ"ש דליתא:

א"כ ע"כ מיירי שתשמישן ע"י עירוי דהא קי"ל כתשמישן כך הכשירן כמ"ש בסעיף ה' וא"א דמיירי בכ"ש ממש גם הכשר הוי סגי בכ"ש:

ובכ"ח כתב ג"כ כגון קערות א"כ ג"כ ר"ל שתשמישן ע"י עירוי ולא כ"ש אע"ג שכתב וז"ל כל כלי חרש שנשתמש בהן חמץ כו' בין כ"ש כגון קערות עכ"ל גם לעירוי קרי כלי שני כנ"ל:

וכ"ד הרב"י שהשמיט דין כ"ש אלמא הדר ביה וס"ל דוקא נשתמש ע"י עירוי דמזה אין ראיה מדכ' רמ"א ויש אוסרים משמע דמחבר מתירו. דידוע דכן דרך רמ"א דלפעמים אם אינו מבואר להדיא בדברי המחבר כותב עליו ל' וי"א אלא מוכיח מדלא הביא הרב"י דעת הרמב"ם דאוסר אפילו כ"ש ואע"ג דבספרו ב"י כ' על לשון הטור שהוא כלשון הש"ע שגם כ"ש ס"ל להטור דאסור היינו כיון דלדעת הרב"י הרמב"ם אוסר כ"ש א"כ שלא לעשות מחלוקת בין הרמב"ם והטור אמרי' דמ"ש הטור הוא לאו דוקא וה"ה כ"ש אבל בש"ע לא הו"ל להרב"י לסתום וליתן מקום לטעות דעירוי דוקא אמר א"ו דבאמת חזר בו וס"ל דהטור דוקא נקט עירוי וגם הרמב"ם הכי ס"ל כמ"ש מ"א:

וע"ל סי' תמ"ז ס"ג במ"א ס"ק ט' שכ' שם ג"כ מ"א דלא אשכחן מאן דמחמיר בכלי שני בפסח:

דהא הרשב"א כו' ר"ל אע"ג דלא מצינו מי שמחמיר בפסח יותר משאר איסורים לאסור כ"ש מ"מ הא הרשב"א כו' ומ"ש בח"י איך א"ל דהרב"י ס"ל כ"ש אינו אוסר הא כ' בסעיף ה' כלי שנשתמש בהן כו' ואם תשמישן בכ"ש הכשרן בכ"ש. וע"כ ר"ל כלי שני ממש היכי דתשמישן ע"י עירוי כ' דינו אח"ז כלי שמשתמשין בו בעירוי כו' כבר יישבו מ"א גופי' בסס"ק י"ג שכ' ע"ז וכ"ז לכתחל'. ועמ"ש ס"א ור"ל דהרב"י ס"ל דלכתחלה יש להגעיל גם כלי שמשתמש בו ע"י כ"ש אבל כאן דמיירי בכלי חרש דל"ל תקנה ע"י הגעלה הוי כדיעבד ולכן ס"ל למ" דס"ל להרב"י דסמכי' על עיקר הדין דכ"ש א"צ הכשר ומ"מ ס"ל למ"א דצריך להתיישב בדבר ולהחמיר ע"פ דברי הרשב"א ועי' בפר"ח י"ד סי' ס"ח דמחמיר גס כל השנה בכ"ש: