מחצית השקל על אורח חיים תלט:ה

(ס"ק ה) א"צ כו' מצוין בטעות ושייך לסעיף ב' בסוף הסעיף שכ' אין צריך לחזור כו':

מיירי שביטל דהוה ג"כ איבעיא דל"א ולכן בביטול הוי ספק דרבנן:

כיון שאינו ס' קבוע ר"ל דהרמב"ם שהעתיק המחבר דבריו פה ס"ל בסעיף א' בט' ציבורים דאפי' ביטל צריך לחזור ולבדוק וכ' ה"ה הטעם נהי דכל קבוע כמחצה על מחצה מ"מ כיון דביטל הוי ס' דרבנן וניזל לקולא. ותירץ שאני בדיקת חמץ דמחמירים אפי' בספקו היכי דהוי דרבנן דהא תחלת תקנת חכמים לבדוק נתקן משום ס' חמץ וא"כ תיקשי למה הקיל פה לענין בדיקה היכי דביטל משום דהוי ס' דרבנן ולכן כ' דוקא בס' קבוע דחמיר החמירו בבדיקה ולא בשאר ספק:

ועבי"ד סי' קי"א ר"ל דלא תיקשי למה כ' דוקא בביטול הוי ס' דרבנן משמע דקאי על כל הסעיף:

גם מ"ש ב' ציבורים כו'. וב' בתים כו' ואמאי אפי' לא ביטל ה"ל להקל מ"ש משני קדירות אחד של היתר ואחד של איסור ולפניהם ב' חתיכות אחד של איסור ואחד של היתר ונפלו לתוך הקדירות דאמרי' דהיתר לתוך היתר נפל ואיסור לתוך איסור וה"ה הכא הל"ל דחמץ הכניס לתוך אינו בדוק ומצה לבית בדוק אלא דמבואר שם דוקא באיסור דרבנן אמרי' כן ולא באיסור תורה ולכן בעינן הכא ג"כ דוקא ביטול דהוי דרבנן:

ועסי' תמ"ב ס"ח שכ' על האיבעי' דהש"ס חצי זית חמץ בבית וחצי זית בעליה ועוד ספיקות כדומה לזה אי מצטרפים וצריכים ביעור שכ' אינו חייב לבער אלא מבטלו ודיו משמע אפי' כשנודע לו מדיין לא ביטלו והיה ספק תורה דשאי לבטלו ויהיה ס' דרבנן וניזל לקולא ובב"י פה האריך בזה וצידד להיתר ולאיסור כיון דנולד בשעה שהיה ספק תורה י"ל דל"מ ביטול. וא"כ הכא בהני ספיקות שבסעיף זה אלא כיון שהכריע בסי' תמ"ב דרשאי לבטלו אע"ג כשנודע לו עדיין לא בטלו ה"ה הכא וה"ה דה"מ להביא ראיה מס"ס תל"ח מחמץ בבור שכ' ג"כ מבטלו אלא שהרב"י הביא ראיה מחבורו בסי' תמ"ב להטור רס"ל דרשאי לבטלו והרב"י לא היה אפשר להביא ראיה מסי' תל"ח דשם בסי' תל"ח נסתפק בדעת הטור איך ס"ל לכן הביא מ"א ג"כ הראייה מסי' תמ"ב: