מחצית השקל על אורח חיים תלט:ג

(ס"ק ג) תלינן להקל כו' אבל עכבר כו' ר"ל דהטור הביא איבעיית הש"ס עכבר לבן נכנס וככר בפיו ועכבר שחור יוצא וככר בפיו מי אמרי' דעכבר שחור נטל הככר מפי עכבר לבן וא"צ בדיקה או לא וזה שבפי עכבר שחור ככר אחר הוא וצריך בדיקה אחר ככר של עכבר לבן וכ' הטור כיון דהוא איבעיא דלא איפשטי' אי ביטל הוי ספק דרבנן ואזלי' לקולא ולא כ' ג"כ אי הוה ככר קטן אפי' לא ביטל אזלי' לקולא דהוי ס"ס כמו הכא:

שמא לא בא חמץ כו' ור"ל דאין שני הספיקות דומי' זה לזה דספק א' שמא לא בא חמץ לבית דנטל מצה ואת"ל דבא חמץ לבית שנטל חמץ איכא ס' שמא אכלתו וליכא עכשיו חמץ בבית ושפיר הוי ס"ס:

ומ"מ קשה כו' טבע לשון ומ"מ משמע דיש לו שייכות לקושיא א' של הד"מ וכוונתו דמ"מ גם לדעת הד"מ מ"מ קשה קו' המ"א דהכא לא נודעו ב' הספיקות ביחד וע"כ צ"ל כתירוצו של מ"א א"כ בלאו הכי י"ל קו' ד"מ ל"מ לתי' השני של המ"א דלא חל שום ספק עד שנתעלם מן העין ואז חלו ב' הספיקות יחד וזה לא שייך בעכבר לבן נכנס כו' דהא מיד שנתעלם עכבר לבן מן העין איכא חד ספק שמא אכלתי' וכשראינו עכבר שחור יוצא וככר בפיו נולד ספק השני דלמא עכבר שחור לקח הככר מעכבר לבן וכיון דלא נודעו הספיקות יחד ל"מ ס"ס לכן ל"מ בעכבר לבן כו' אם הככר קטן. ואע"ג דמ"מ יש לומר כתי' א' של מ"א וחלו שני הספיקות יחד בשעה ו' מ"מ הא גם להאי תירץ אם אירע הדבר אחר שש לא הוי ס"ס כמ"ש מ"א. לכן מהאי טעמא לא כתב הטור להקל בעכבר לבן כו' אם הככר קטן דהטור רצה לכתוב מלתא דפסיקא ודוקא הכא דמהני ככר קטן אפי' אירע לאחר שש דהא א"ל התי' השני של המ"א. לכן כ' דאם הככר קטן אזלינן לקולא משא"כ בעכבר לבן כו' דל"ש כ"א תי' ראשון והיה הטור צריך לחלק בין אירע קודם שש לאם אירע אחר שש ולא הוי מילתא פסיקא היתרא דככר קטן לכן לא כתבו:

דבעינן שיודעו כו' דאם נודע ספק אחד קודם השני הרי חל עליו שם איסור אחר ס' א' דהא ס' תורה לחומרא ודינו כאלו הוא ודאי איסור ול"מ מה שנודע אח"כ ספק שני דהשתא לא הוי כ"א כמו ליכא כ"א ס' שני וע"ש בט"ז ובפר"ח: