מחצית השקל על אורח חיים תלד:ד

(ס"ק ד) יכפה כו' ואע"ג דבפסח לא סגי בכפיית כלי והבין הח"י דכוונתו שהמוצא חמץ בחש"מ דקיי"ל רסי' תמ"ו שצריך לבערו מיד. ומזה קשיא ליה למ"א למה לא סגי גם שם בחש"מ בכפיית כלי. וכתב ע"ז דלק"מ דבחה"מ דע"כ צריך לבערו אמאי יכפה עליו כלי הא זריזים מקדימין כו' משא"כ הכא כו' ע"ש. ולענ"ד לא לזה נתכוון מ"א אלא כוונתו לדחות ראיית הב"ח שכ' וז"ל וכ"מ (דאין לסמוך לכתחל' על כפיית כלי) לחד פי שכ' רש"י בהאי דמוצא חמץ בי"ט דכופה עליו כלי דהיינו משום דלא אפשר אבל היכי דאפשר לא סמכי' אכפיית כלי משום דהכלי ניטל לצורך עכ"ל הב"ח. ר"ל אהא דאמר ר"י א"ר דף וי"ו ע"א המוצא חמץ בביתו בי"ט כופה עליו כלי ואמר ר"י א"ר חמצו של גוי עושה לו מחיצה עשרה טפחים ע"ז כ' רש"י ולא סגי ליה בחמצו של גוי בכפיית כלי שהכלי ניטל לצורך. ומיהו האי דלעיל (ר"ל במוצא חמץ בי"ט) לא אפשר ליה במחיצ' דבי"ט אסור לעשו' מחיצה ועוד כ' רש"י טעם אחר ע"ש. ולזה נתכוון מ"א במ"ש ואף ע"ג דבפסח לא סגי ליה בכפיית כלי ר"ל בחמצו של גוי ומ"ש כמ"ש סי' תמ"ו או דט"ס הוא וצ"ל וכמ"ש סי' ת"מ ס"ב או כיון דקושית רש"י הוא מהאי דסי' תמ"ו כתב סי' תמ"ו אבל יותר נראה דט"ס הוא וצ"ל סי' ת"מ:

כמ"ש הר"ש רפי"א דפרה שכ' על הברייתא שהובא בחולין דף י' ע"ב צלוחית של מי חטאת שהניחה מגולה ומצאה מכוסה טמאה אבל הניחה מכוסה ומצא' מגולה טהורה. ואריב"ל מ"ט מפני שדרכן של שרצים לגלות ואין דרכן של שרצים לכסות. ולכן ברישא דמצאו מכוסה וע"כ אדם כיסהו וחיישינן שמא אדם טמא היה וטמאוהו. אבל סיפא דמצאו מגולה תלינן דודאי שרץ גלוהו שדרכן לגלות ואין בו טומא אבל לא חיישינן לאדם דדרכן של בני אדם לכסות ולא להניח דבר מגולה מפני שרצים כן פי' הר"ש. ומ"א נקט דברי הר"ש שמזה ראייתו יותר פשוטה אך גם לפירש"י שם וכן פי' הרמב"ם פט"ו מה' פרה לודאי גם ב"א לפעמים מגלים ואפ"ה בסיפא טהורה דהוי ס"ס חדא שמא שרץ גלוהו ואת"ל אדם שמא היה אדם טהור ה"ה הכא יש לסמוך לכתחלה ול"ל שמא יגולה ע"י אדם והעכברים יגררוהו דהוי ג"כ ס"ס חדא שמא לא יתגלה ואם יגלהו שמא יכסהו ואם לא יכסהו שמא לא יטלנו עכבר ואפי' יטלנו עכבר שמא יאכלוהו ואע"ג דאין לעשות לכתחלה ס"ס בכה"ג דאיכא ספיקא טובא וחשש בעלמא סמכינן וכ"כ בס' ח"י ע"ש ומ"ש בש"ע באר היטב עמ"ש בש"ע או יניחנו בתיבה ממ"ש בח"מ סי' רס"א דסתם תיבה חתורות אצל עכברים לק"מ דהא כ' רמ"א דהכל לפי ענין וכאן לפי שעה עד מחר ודאי לא הוי חתורות לענין עכבר: