מחצית השקל על אורח חיים תכב:ד

(ס"ק ד) הוא ספק כו' דאפילו בשבת וי"ט דהא רגיל יותר כו' תיבת וי"ט הוא לאו דוקא דהא ר"ח רגיל יותר דנקטי' משום דברי כל בו:

והכל בו כ' כו' ז"ל. הכל בו בפרק שלשה שאכלו גרסינן בירושלמי דבספק הזכיר בר"ח וחה"מ אין מחזירין אותו וצ"ע למה לא הזכיר דין שבת וי"ט. וא"ל דבשבת וי"ט מחזירים אותו לפי שהיא ברכה בפ"ע (ר"ל אמרינן כיון דנסתפק ודאי שכחו) או י"ל דה"ה דאין מחזירין אותו אבל לא ביאר דינם לפי שאין טפל בהם ספק לפי שהיא ברכה בפ"ע (ר"ל ודברו בהוה שאין דרך להסתפק בהם. אבל אי אירע שנסתפק באמת אינו חוזר). וכן יש להורות. ועיין בט"ז שחילק מסברא דאי זכר בשעת התפלה שהיום ר"ח וצריך לומר יעלה ויבא כה"ג אם אח"כ נסתפק א"צ לחזור. ואם לאו צריך לחזור. ובס' א"ר הביא דבריו וחלק עליו ופסק כמ"א: