מחצית השקל על אורח חיים לח:ח

(ס"ק ח) ותגריה' כו' דמחזיראבידה כו' אע"פ שנוטל ע"ש. דתנן המודר הנא' מחבירו כו' ומחזיר לו אבדתו ובמקום שנוטלים שכר על השבת אבדה תפול הנאה להקדש. ואהא דתנן מחזיר ל"א פליגי רב אמי ורב אסי חד אמר דוקא כשנכסי מחזיר אסורים על בעל אבדה דהא מחזיר לו דבר שהוא שלו ולא מקרי הנאה אבל כשנכסי בעל אבדה אסורים על המחזיר אסור להחזיר לו דקמהני בעל אבדה להחזיר פרוטה דר"י דלא בעי למיתב פרוטה לעני כיון דעוסק במצוה פטור ממצות צדקה וחד אמר אפי' נכסי בעל אבדה אסורים על המחזיר מותר דפריטי דר"י לא שכיחי ומבואר שם ברא"ש ור"ן דלמ"ד דמיירי דוקא בשנכסי מחזיר אסורין על בעל האבדה סיפא דקתני במקום שנוטלין כו' מיירי כשהמחזיר איש נכבד ואינו רוצה ליקח השכר מבעל האבדה אסור לעכבו לעצמו ולכך תפול להקדש מ"מ מבואר שם בסוגייא דסיפא ובמקום שנוטלים כו' ארישא קאי ומשמע דאין חילוק בין רישא לסיפא כ"א שתפול שכר להקדש א"א ה"ל לפלוגי בסיפא ולאשמועי' חדושא דבמקום שנוטלים שכר אפילו כשנכסי בעל אבדה אסורים על המחזיר מ"מ מותר להחזיר לו דכיון דנוטל שכר ליכא משום פרוטה דר"י דהא ל"מ עוסק במצוה (ושכר מותר ליטול כמבו' שם בר"ן כיון דאינו נוטל כ"א שכר בטלה א"כ לא משתכר כלום דהא נגד השכר בטל ממלאכתו ומפסיד סך זה ע"ש) א"ו דאפי' נוטל שכר מקרי עוסק במצוה:

ע' סי' תל"ג ס"ח. ר"ל דמבואר כן דא"צ לבדוק בגל מפני סכנת עקרב אע"ג דשלוחי מצוה אינן ניזוקים מ"מ חיישי' שמא תאבד לו מחט קודם הבדיקה ויחפוש אחריו אחר תשלום הבדיק' דאז כבר אינו עוסק במצוה אבל להא ל"ל שיחפש בשעת בדיקה דאז עוסק במצוה אף דמחפש גם אחר המחט מ"מ כיון דעיקר כוונת החיפוש משום מצות בדיקות חמץ מקרי עוסק במצוה וע"ש במ"א הביא ראיה מצדקה וה"ה התם בהשבת אבדה: