מחצית השקל על אורח חיים שסג:יג

(ס"ק יג) עם חודו דהא לצד השני קצרה מזה כו' כ"נ לי לישב קושית הע"ש דהע"ש הקשה הא אמרי' דף יו"ד ע"א א"ר הונא לחי המושך עם דופנו של מבוי פחות מד' אמות נידון משום לחי ומשתמש עם חודו הפנימי ד"א נידון משום מבוי כו' ואמרי' ש"מ בין לחים אסור והיינו דאמרי' דאינו משתמש במבוי אלא מחוד הפנימי של לחי ואילך וכיון דקי"ל לקמן סי' שס"ה ס"ד דמותר להשתמש נגד הלחי א"כ למה כ' פה ומשתמש עם חוד פנימי דוקא וכ' וא"ל דמיירי דפתוח לכרמלית דכה"ג מבואר לקמן דאסור להשתמש נגד הלחי דאמרי' מצא מין את מינו וניעור דאל"כ ה"ל לש"ע לפרש ולא לסתום ועוד א"כ למה אמרי' בש"ס ש"מ בין לחים אסור דלמא גם רב הונא מיירי בפתוח לכרמלית אע"כ נרא' לש"ס דוחק כיון דרב הונא סתם דבריו ואיך נפרש כן דברי הש"ע הסתומים לכן תי' מ"א תירוצו והיינו לפמ"ש התוס' דף ט' ע"ב ד"ה ולרשב"ג כו' שהקשו על פרש"י במה שמפרש קושית הש"ס שהבאתי בס"ק י"ב דפריך לרשב"ג ל"ל לחי אחר הא הוי נראה בחוץ וש"ב ופרש"י דדרך מעמידי לחי שמושכים הלחי קצת כלפי חוץ כדי שיהיה נראה בפנים ובחוץ כנ"ל והקשו התוס' וז"ל הא משמע בכלו שמעת' דבעי למשרי לרבנן עד חוד החיצון של הלחי והיכי הוי שרי כו' דאיך יתיר רשות הרבים דסתם מבוי אורך כותליו שוין עכ"ל והרי מבואר כדברי מ"א וא"ש מה שסתם ש"ע דאין צריך לפרש כיון דסתם מבוי אורך שני כותליו שוין. א"כ העמיד הלחי כנגד עובי הכותל אין מצד השני שכנגד הלחי כותל מבוי ולכן אסור לטלטל אפי' לדידן נגד הלחי וכקושית התוס' הנ"ל ומ"ש מ"א דבגמ' איירי שצדו השני ג"כ ארוך היינו משום דע"כ צ"ל לדעת התוס' הנ"ל דס"ל סתם מבוי שני כותליו ארכן שוה והקשו מזה על פירש"י כנ"ל א"כ תיקשי לדידהו מאי קאמר ש"מ בין לחים אסור שאני התם דאין בצד השני נגד הלחי כותל מבוי. ע"כ צ"ל דהתוס' ס"ל דהש"ס היה מפרש מה שאמר רב הונא לחי המושך עם דופנו של מבוי ר"ל עם דופן שכנגד הלחי דמיירי שהכותל שכנגד הלחי הוא יותר ארוך מכותל השני שכנגדו ועתה שהעמיד הלחי בצד הכותל הקצרה משך דופן הקצרה ע"י הלחי עם דופנו של מבוי הארוכה שכנגדו ויהיו שוין וא"כ שפיר דייק ש"מ בין לחיים אסור משא"כ בש"ע שהוסיף לו' לחי המושך כו' שהעמיד חודו כנגד עובי הכותל כו' משמע שזה פי' על מ"ש המושך עם דופנו של מבוי ודופנו של מבוי ר"ל אותו דופן שהלחי עומד בסופו וא"כ מסתמ' מיירי כסתם מבוי ששני כותליו שוין ולכך אסור נגד הלחי שאין לו כותל כנגדו או י"ל דרך פשוט להתו' הנ"ל דהוי מפרשים דמה"ט אמר הש"ס ש"מ בין לחים אסור דס"ל להש"ס דע"כ רב הונא לא מיירי מסתם מבוי דכותליו שוין דא"כ מלתא דפשיט' דאינו משתמש אלא מחודו פנימי דהא אין לו כותל כנגדו וא"כ ל"ל לרב הונא לו' ומשתמש עם חודו פנימי ולא הל"ל כ"א נידון משום לחי אע"כ אתי לאשמעי' אפי' כותל שכנגדו ארוך יותר אפ"ה אינו מותר אלא עם חודו פנימי דס"ל בין לחיים אסור משא"כ הש"ע מיירי מסתמא כסתם מבוי שכותליו שוין ואעפ"כ כ' ומשתמש עם חודו פנימי אע"ג דהש"ס חשב' למלתא דפשיט' מ"מ בש"ע לדידן חלושי ונעדרי שכל הוצרך לאשמעי':